רגעים אפלים

הפאנפיק מתרחש כביכול אחרי שבעת הספרים אבל לא כולל האפילוג, כמו כן הוא רובו בדירוג PG13 אבל יהיה בו גם R חלש, רק לשם הבהרה הדירוג יהיה בעיקר על קללות (ובקללות אני לא מתכוונת ל"מטומטם" אלא ל"בן זונה") והR הוא בעיקר על איזכורים מיניים (לפעמים יכתב מפורשות "עשו סקס" ולפעמים סתם יהיו רמיזות אבל לא יתוארו קטעי סקס בכלל, אולי רק את מה שקורה לפני כן), זה הפיק הראשון שלי בדירוג גבוה בגלל סקס ולא מוות או מכות (זה די מטומטם שחושבים על זה) ואני מתנצלת מראש אם הוא יצא נוראי.

"אלבוס."

"הארי, אתה לא יכול לקרוא לבן שלך אלבוס."

"למה?" שאל הארי ברוגז.

"כי כול החיים שלו יצחקו עליו בגלל השם המטופש הזה!" היא רגזה.

"אפשר לקצר את זה לאל," מלמל הארי בכעס.

"לא, כי אל זה פשוט השם המושלם ביותר לילד. הסכמתי לך לקרוא לג'יימס ג'יימס כי ידעתי כמה זה חשוב לך אבל אני בטוחה שלאמא שלך לא קראו אלבוס! השם הזה נוראי!"

"לא, כי הלנה זה פשוט שם מדהים!"

"מה אתה ילד קטן? מעליב אותי על השם שלי?"

"תשתקי כבר! את לא יודעת כלום! את לא יודעת..."

"אתה יודע מה, הארי? אני באמת לא יודעת ואני גם לא רוצה לדעת, פשוט עוף מכאן, נמאס לי, אני רוצה גט," אמרה הלנה במעין עייפות.

"חכי, הלנה, לא, ג'יימס למעלה ו..."

"ולא איכפת לי," השלימה אותו הלנה, "נמאס לי מהתקפי הזעם שלך, מהסיוטים שלך, מהיחס המזלזל שלך. הארי, אתה לא בסדר ואני לא מתכוונת להמשיך להתעלם מזה, פשוט תעוף מכאן לפני שג'יימס יתעורר, שלא ידע איזה חלאה אבא שלו."

"לא, הלנה, חכי!" התחנן הארי אך הלנה כבר לא הקשיבה לדבר. היא סימנה לו ביד נוקשה לצאת מהבית, לא נותנת לו אפילו את ההזדמנות לקחת מעט חפצים.

הארי הביט לרגע בעיניה הנוקשות של אישתו ויצא מהבית, מבין שכעת אותם זיכרונות כאובים מהעבר הם אלו שיצילו אותו כעת.

"הלו? זה הארי. אני יכול לבוא אליכם?"

		הפרק הבא