הוגוורטס ומסנדור

הולי נכנסה לרכבת עם מזוודתה. כל דבר ריגש אותה; האיש הקשיש המוחר חטיפים, החטיפים עצמם והתאים המרוחבים.

הולי התקשתה למצוא תא. בסוף מצאה תא אחד ריק. היא נכנסה אליו ודרך החלון חייכה אל אימה ונופפה לה.

"כולם לעלות!" קרא הנהג. הולי היתה בת מוגלגים, ולא ידעה בהתחלה שהיא קוסמת.

וויסקרס, הינשוף הזהוב שלה, החל לצפצף. "בטח הוא מתרגש כמוני..." חשבה הולי.

כך נמשכה הנסיעה. כעבור רבע שעה האיש הקשיש שמוכר חטיפים שאל: " תרצי משהו מהעגלה, מותק?"

הולי היתה מוכנה לקנות הרים של וופל, קרמבו וצ'יטוס, אבל כאן לא מכרו את כל אלה.

מחרו חטיפים כמו "סוכריות ברטי בורטס בכל הטעמים" או "המסטיק הכי מתנפח של דרובל".

כדי לא להחמיץ שום דבר, היא קנתה אחד מכל דבר.

"להתחיל להתלבש!" אמר הנהג. כשהולי סיימה להתלבש נכנס לתא ילד רזה עם שיער בלונדיני גולש ונמשים. הוא היה כבר לבוש בגלימה.

"אפשר לשבת פו?" שאל הילד והולי הינהנה הראשה. "דרך אגב, קוראים לי סיימון" אמר הילד.

"לי קוראים הולי" אמרה הולי והוא ענה "נעים להכיר". אחרי שהם עשו הכירות סיימון שאל:

"באיזה בית תרצי להיות?" והיא ענתה "אני לא מכירה אף בית."

"אה נכון..." ומיד הוא פתח בהרצאה על ארבעת הבתים.

"מקודריק זה הבית של האמיצים, ריוולונה זה הבית של טובי הלב, הלקירגה זה הבית של החכמים וסלירמרין זה הבית של, טוב, השאפתנים". אמר.

"אני רוצה להיות במקודריק" אמר.  "לדעתי גם אני רוצה להיות במקודריק" ענתה לו הולי.  בדיוק אז הרכבת עצרה. "הינה, הגענו" אמר סיימון.

פליז תגובות! דרך אגב זכרו:

מקודריק-אמיצים

ריוולונה-טובי הלב

הלקירגה-חכמים

סלירמרין-שאפתנים ורעים.

		הפרק הבא