כדור הארץ לג'יימס!

שלום, זו לט, ואני מקווה שתהנו!

  ג'יימס ישב בחדרו, על המיטה, דמעות מרטיבות את פניו.

  "ג'יימס?" שאל רמוס בזהירות. "או. היא סירבה עוד פעם?" ג'יימס הנהן. זו הייתה הפעם ה2324 שלילי סירבה לצאת איתו. הוא כבר היה רגיל לכך, אבל בכל זאת זה כאב כל פעם מחדש. היא סירבה לו כבר המון פעמים, והיא לא מוכנה לתת לא צ'אנס, להוכיח לה שהוא השתנה. והוא השתנה. הוא השתנה הרבה מאוד למענה. הוא אפילו ניסה להפסיק עם שטויות הקונדסאים, ולא עשה טריקים נוראיים תכופות. הוא אפילו הצליח לקבל שני קס"מים בתעודת הבגרות. בשינויי צורה והתגוננות מפני כוחות האופל. אבל היא לא שמה לב אליו. היא פשוט התעלמה ממנו.

  הוא נאנח ונשכב על הבטן שלו. הוא עצם את עיניו בייאוש. כמה זמן? כל אחת אחרת כבר הייתה באה על ארבע. הוא רק קיווה שהיא תאהב את המתנה שקנה לה הפעם. הוא חשב עליה עוד קצת, ואז נרדם. עדיין לבוש בבגדים.

  לילי ישבה על המיטה שלה, משחקת בצמה בשערה. היא גלגלה את הצמה מסביב לאצבע שלה, חושבת על תעודת הבגרות שלה. היא הייתה די טובה, אבל.... היא נאנחה וירדה למטה עם התיק שלה.

  בעודה מוציאה את הקלף שלה היא הסתכלה מסביב בחוסר עניין, אך כשהוציאה את קסת הדיו שלה והיא עדיין לא הבחינה בג'יימס, תרה בעיניה אחריו. איפה הוא? התייאש? אני ממש מקווה שלא, חשבה לעצמה. מה אני חושבת? היא צעקה על עצמה, זה פוטר שאנחנו מדברים עליו, הפוץ הנוראי שהציע לה לצאת איתו כבר מיליון פעמים! מה אכפת לי אם הוא התייאש? היא שאלה את עצמה.

  היא טבלה את הנוצה שלה בקסת הדיו והחלה את החיבור. רק אז הבחינה בעובדה שטבלה את הנוצה עצמה, ולא את חודה. היא קיללה בשקט.

		הפרק הבא