אני לא יודעת אם הפאנפיק שלי יהיה כל כך טוב, אני מניחה שאתם תגידו לי...(:
קוראים לי אלכס, אני בת 27 ואני בלשית במשטרה. הסיפור הזה הוא על נערה בת 17 ושמה זואי. לא ידעתי עליה כל כך הרבה פרטים. אבל משהו שגיליתי עליה בהמשך, אוכל לומר. היא מכשפה פשלנית. מכשפה לא טובה. מכשפה שאיבדה את מקל הכישוף שלה. לעומתה, אני דווקא מכשפה לא רעה. אבל זה לא הזמן. זה הזמן לספר לכם איך ואיפה הכל התחיל. הכל התחיל בשכונת הלנדום. שכונה קצת נטושה, שכונה, מוזרה, שכונה... מצמררת. שכונה שמלאה בדברים איומים. יש בה בערך 10 בתים, כנסייה, ספרייה, חווה ויער. וזה הכל. זואי גרה בבית הראשון בשורה. החבר שלה, דניאל, גר בחווה. כל השכונה נטושה. לפני 30 שנה, בשכונה הזו התחילו לחטוף בנות. כל פעם שחטפו בת מבית מסויים הם סחטו את הבן בבית וגנבו את כל רכושו. פעם ראשונה מזה 10 שנים שחוטפים עוד בת. המקום נטוש לחלוטין. היו שם בערך 4 משפחות. אבל עכשיו, שחטפו את זואי אין שם אף אחד. אפילו לא איש. וזה מוזר. אחרת, למה יש לחוטף להחזיק בזואי? זה מה שאני צריכה לגלות. מטרתי היא לשחרר את זואי ולמצוא את החוטף. אז בגלל זה הנה אני, עומדת בביטחון מול שערי השכונה, בלי לדעת דבר ממה שהולך לקרות.
|
|
|
|
|
|
|