הקרב חוזר

"בוקר טוב" קרא רסטל. 
נוטג קם מיד. "בוקר טוב," השיב. 
שני החברים עבדו יחדיו במשרד הקסמים: רסטל במחלקה לספורט ולמשחקי קוסמים, ונוטג במחלקת ההילאים.
כשהגיעו, לא הבינו מה קרה. "איפה כל העובדים?" שאלו את עצמם. הם ראו שכולם מתים מלבד שר הקסמים וההילאים. הארי פוטר יצא ללא פגע, ושאר ההילאים עם שריטות בודדות. 
כל עובדי המשרד זומנו לישיבה שבה הוחלט שצריך לחקור את העניין. נוטג ורסטל התנדבו מיד למשימה.
רסטל טען שהוא מתאים מפני שהוא היחיד שיכול להשיג מטאטאים שיעזרו לקדם את החקירה, ומפני שיש לו שליטה באדמה.
נוטג טען שהוא מתאים מפני שהוא הילאי, מכיר את המספר הרב ביותר של לחשים- מלבד הארי- ומפני שיש לו שליטה באש. 
כולם הסכימו שהם אלו שצריכים ללכת. 
"אוכלי המוות הם אלו שעשו את זה," אמר הארי. "אבל מי מהם נשאר בחיים?".
שני החברים החלו בחיפושים. הם בדקו את כל הבתים של אוכלי המוות ולבסוף הגיעו לאחוזת מאלפוי. הם ראו את המשפחה בקרב גדול מאוד מול מי שנראו כמו המונים של אוכלי מוות. החברים הצטרפו לקרב ובעזרת בני משפחת מאלפוי ניצחו את רוב אוכלי המוות.
אוכלי המוות שנשארו בחיים שלחו קללות ממיתות אל עבר בני משפחת מאלפוי. משהסתיים הקרב, סקרו רסטל ונוטג את הזירה וראו שכל בני משפחת מאלפוי נרצחו. 
מיואשים הם שלחו ינשוף למשרד הקסמים, בו היה מתואר האירוע ונאמר שהם חוזרים למשרד. כשחזרו, הם גילו שכל ההרוגים במשרד היו קוסמים טהורי דם.
"אלה בטח הצאצאים של כל אוכלי המוות שברשימות הישנות." אמר הארי. "קראב, גויל, נוט, ורינגטון, לסטריינג' ובלק. למיטב ידיעתי, לוולדמורט אין בנים, ולכן אנחנו צריכים להציב שמירה על הבתים של אוכלי המוות". 
בתגובה נשמע קול עמוק: "לא נראה לי." בעקבותיו נכנסו לחדר מאה אוכלי מוות נוספים. פרץ קרב גדול ביניהם לבין ההילאים, ובמהלכו הצטרפו ללחימה רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר. בסופו של דבר, ההילאים ניצחו את אוכלי המוות. שר הקסמים נהרג. 
כעבור מספר ימים, כל קוסמי הארץ הגיעו ללוויה של בני משפחת מאלפוי ושל שר הקסמים. 
בסוף הלוויה אמר הארי: "אסור לנו להיכנע אף פעם, גם אם הסיכויים לרעתנו. כמו שאמר איש גדול, מה שיבוא יבוא, וכשהוא יבוא אנחנו נתמודד עם זה".