הסוס הלבן

*מהרמיוני*

השרשרת הזאת, שפרד העניק לי,  כה יפה.
הלכתי בחזרה לחדר האוכל, שבטח רון והארי לא הבינו לאן נעלמתי.
ראיתי אותם בדיוק צועדים לכיוון היציאה. הלכתי אליהם.
"לאן הלכת?" שאל הארי.
"סתם... לא חשוב. איפה הייתם?" שאלתי.
"אנחנו איפה היינו? את איפה היית? ומאיפה השרשרת הזו, דומה למה שפרד פיסל כל הקיץ". אמר רון.
חשבתי לי: פיסל כל הקיץ? הוא עבד כל הקיץ על שרשרת... בשבילי?
"השרשרת? אממ... ק... קניתי אותה, יש אותה בחנות מוגלגים! כן!" עניתי.
"אני חייבת להכין שיעורים ביי!" אמרתי ורצתי.
מרחוק שמעתי את רון אומר: "היא מתנהגת נורא מוזר היום".
ואת הארי עונה לו: "נכון".
פרד היה שם. הוא התנהג כביישן מתמיד.
"תגידי... רוצה אולי... מתישהו בהוגסמיד... לשתות בירצפת אולי?" שאל.
"אממ... כן! אני אבוא!" עניתי מיד.
אולי דיברתי מהר מדיי?
 חיכיתי וחיכיתי, רציתי שניסע להוגסמיד.

~כעבור חודשיים~

הנסיעה הראשונה להוגסמיד הגיעה.
הארי לא יכל לצאת, וברחתי מהר, לפני שרון יבחין.
מזווית העין ראיתי שג'ורג' עומד ליד אנג'לינה ופרד מתרחק ממנו בזהירות.
נפגשנו. טיילנו בהוגסמיד עד שנכנסנו לשתות בירצפת.
שנינו הזמנו לאכול, וברגע שאכלתי חתיכה מאחד הדברים הקאתי.
ואז מצאתי עטיפה: ממתקיא.
ישר ידעתי שפרד וג'ורג' המציאו את זה.
"פרד אתה פשוט דוחה!" צעקתי, תלשתי את השרשרת מצווארי וזרקתי לכף ידו.

הפרק הקודם		הפרק הבא