נשיקה אחת ודי

"לילי!" קרא סוורוס המבוייש ללילי, שחיפשה במבטה את ג'יימס, כמובן.

לילי שלחה בו מבט חטוף, וכשראתה שזה הוא, הבעת בוז עלתה על פניה והיא הסתובבה, ממשיכה לחכות.

" לילי!" הוא התקרב אליה עוד יותר. "אני אוהב אותך. אני מצטער שקראתי לך בוצדמית. בואי ננסה להתחיל מחדש.." הוא ניסה, ליבו שוטט אהבה, פעם נוספת.

הוא פסק מדבריו. היא הנידה בראשה נחרצות. כמובן, ג'יימס. הוא עיוור אותה לחלוטין. היא הייתה אמורה להיות שלו!

אבל לא, היא חמקה לו מבין האצבעות. " לילי" הוא אמר בקול מתחנן. " תני לי לפחות מזכרת ממך. תני לי נשיקה אחת ודי", ביקש.

היא הסבה מבטה, מסתכלת עליו, מופתעת. היא לא ציפתה ממנו לבקשה שכזו. לעולם לא. לא מסוורוס הביישן.

" סוו" היא אמרה בקול רך. " סליחה". היא הנידה בראשה בעצב. הוא לא היה מוכן לוותר. נואש היה.

הוא לקח את ראשה בכוח, קירב את פיו לפיה, ונישק אותה עם הלשון, בפעם הראשונה בחייו. נשיקה צרפתית.

היה לא נעים.. הוא לא רצה שזה ייגמר לעולם. היא התנתקה ממנו בכוח.

" מה אתה חושב שאתה עושה?" שאגה. " יש לי חבר! ושמו ג'יימס פוטר, לידיעתך!".

ג'יימס פוטר ולילי אוונס. כמה שהוא שנא את הצמד הזה ביחד. ג'יימס פוטר. מילים שנואות עליו כל כך.

הוא השפיל את מבטו, נכלם. אבל הכל היה שווה כדי לקבל נשיקה מלילי, אהובת ליבו.

"רק רציתי נשיקה.." הוא מילמל. " מצטער". אבל זה לא היה נכון. הוא לא הצטער.

הוא ראה את לילי בפעם האחרונה. ותמיד, אבל תמיד, זכר את מגע שפתיה הרכות על שפתיו.