אלבוס סוורוס פוטר

אלבוס נכנס לתוך הרכבת. הוא חיפש לעצמו תא, אבל ממבטו נראה שכל התאים תפוסים.

"צריך עזרה, בן דוד?" זאת היתה רוז. "תפסתי לנו תא. נו בוא," אמרה בעצבנות, כשראתה אותו מסתכל על אחת הבנות בתא ממול, כאילו היא הבת הראשונה שהוא פגש.

"אה? אה כן אני בא" אמר אלבוס, שלקח לו כמה שניות להתנער. רוז משכה אותו לעבר התא ופתחה את הדלת. בתוך התא ישב בנחת ג'יימס ושני חברים שלו.

"ג'יימס, תפסתי לי ולאלבוס את התא" אמרה רוז. "חבל כי תפסנו לפניכם" אמר ג'יימס באדישות וחבריו צחקו. "נו בבקשה," אמרה רוז בנימה מתחננת. "צודקת," אמר לה ג'יימס. "בבקשה עיזבי את התא שלי".

אלבוס ראה את רוז הולכת לריב אם ג'יימס, והפעם היה תורו למשוך אותה החוצה. "ג'יימס הזה," מלמלה כשהם עוברים בין קרונות הרכבת. "אני יתפוס אותו פעם, אני יחזיר לו".

אחרי חמש דקות, כשנמאס להם לחכות, הם פשוט דפקו על הדלת בתא שהיה לפניהם. "כן?"  שאל משהו אם עור חיוור ושיער בלונדיני.

"אה אלה הבוצדמית, סליחה, וויזלי, והדביל, כלומר, פוטר."  אמר בפיהוק. "אררר" אמר אלבוס בזמן שרוז שאלה אם אפשר להיכנס. "אממ טוב" אמר סקורפיו.

"אה, אינה זאביני וקראב," אמר סקורפיו כששני ילדים גבוהים נורא נכנסו. "טוב, זאביני, קראב, אלה בוצדמית ודביל אממ כלומר וויזלי ופוטר" אמר בנימה שמאוד עצבנה את אלבוס.

"למה אתה קורא לקראב בשם הפרטי ולזאביני בשם המשפחה?" שאל אלבוס, שניסה לשאול שאלה מעצבנת. "לא עיניינך" אמר סקורפיו בנימה מזהירה ובעיינים רושפות.

"טוב, טוב, בסדר!" אמר אלבוס ברוגז.  "רוצים ממתק, חמודים?" שאלה האישה הזקנה שכרגע עברה ליד דלתם. "לא, תודה" אמרו חמישתם בו - זמנית.

"מה שלום הוגו?" שאל אלבוס את רוז בלחישה. "בסדר. טיפה חולה, אבל בסדר" ענתה לו ומיד שאלה "מה אם לילי?"

"היא בסדר," ענה לה אלבוס, שהרגיש קצת בחילה והחליט לסתום את הפה לשאר הנסיעה. אלבוס תמיד הרגיש בחילה ולפעמים הקיא בנסיעות ארוכות והנסיעה להוגוורטס בהחלט ארוכה.

"משהו קרה?" שאל סקורפיו בנימה מעצבנת ובחיוך, ששם לב לפניו הירוקים של אלבוס. "לא עיניינך" אמרה רוז מיידית, עונה תשובה מעצבנת לא פחות מהשאלה.

"צריך ללבוש גלימות, עוד מעט מגיעים," אמרה רוז והיא , אלבוס, סקורפיו, זאביני וקראב החליפו לבגדי בית הספר.

הם הסתכלו בחלון וראו את השמיים משחשיכים בהדרגה ; הנופים החלו להיות יותר ויותר פראיים והחושך ירד.

הרכבת נעצרה באיטיות ורוז לחשה לאלבוס בהתרגשות "הגענו!".

נראלי שאני יעשה את הפרק  הבא יותר ארוך.