זה ישתפר בהמשך:)
אני יודע שהפרק משעמם אבל הוא חיוני להמשך:)
"דיי! נו ג'ון תביא את הספר שלי!" לי צעק בעוד הוא רוכב באופניים אחרי ג'ון והחבורה שלו.
"רוצה את זה? אז בוא - " ג'ון נעצר ליד עץ גבוה. " - קח!" וזרק את הספר של לי על העץ הגבוה ונסע אם החבורה שלו משם.
לי הסתכל על העץ הגבוה, ועל אחד מענפיו הגבוהים זיהה לי את הספר שלו.
"אוך, איזה מעצבן..." מלמל לעצמו כשהו התחיל לתפס על העץ. הוא לפעמים מעד על אחד הענפים או החליק קצת. "תפסתי!" לי אמר בניצחון בעוד תפס את ספרו התלוי על הענף.
לי טיפה נשען יותר מידי על קצה העץ, כי העץ החל ליפול לכיוון שלי נשען עליו. לי החזיק חזק חזק בעץ ובעוד העץ נופל הוא אמר לעצמו : "שלום, חיים."
העץ נפל לתוך אתר בניה נטוש. "אני חיי! אני חייייייי!" שמח לי, כשפתאום הבחין בשהו שמבצבץ על אחד מהקירות המכוסים טחב מרוב התיישנות.
"מה.." אמר לעצמו, תוך כדי שהוא פוסע באיטיות לכיוון הקיר הזה. הוא ראה על אחד מאבני הקיר הרבה חול, שהסתיר משהו. הוא שפשף את הקיר בידו ובתוך הקיר התגלתה קופסא.
"מגניב!" אמר, כשראה שעל גבי הקופסא כתוב : המקדש העתיק של טאי צ'אן. "בטח זה משחק קופסא ישן או מפה.... אולי כמו ג'ימנג'י!" אמר לעצמו, תוך כדי שהוא סוחב את הקופסא לכיוון האופניים שלו ומשם הביתה.
* * * * * * * * * * * * * * *
"לי אולי תאכל..." שאלה אמו של לי.
"אני לא רעב" ענה לה מיד.
"אולי אתה חולה?"
"אני בסדר.... אני עולה לישון." לי אמר שהוא עולה לישון, אך בכלל לא התכוון לכך. הוא רצה להתקשר למייק ולאור, החברים הכי טובים שלו.
לי עלה בדרגות ונכנס לחדרו. הוא לקח את הטלפון והתקשר למייק. "הלווווו?" שאל מייק. "היי מייק" אמר לי בתשובה. "מי זה?" שאל מייק. "זה לי" ענה לי.
"מצטער, אין במקורות המידע שלי או בזיכרון מישהו בשם לי" אמר מייק. "נו מייק"
"סתם צוחק איתך, לי. כן מה רצית?"
"מצאתי באתר בנייה נטוש בתוך הקיר משחק שנקרא "המקדש העתיק של טאי צ'אן"! "
"מגניב!!! זה כמו ג'ימנג'י! לי, אתה מספר לאור?"
"כן. טוב ביי"
"ביי"
*ניתוק*
****************************************************************
אחרי שלי התקשר גם לאור הוא הלך לישון בהרגשה יותר טובה.
|