צבא דמבלדור- המרד ממשיך

לילי לונה פוטר ישבה במדשאות של הוגוורטס ליד אלבוס,מתכוננת לבגרויות.
"מהו אנימאגוס?" שאל אלבוס.
"זה קל,סבא ג'יימס היה כזה... אדם אשר יכול להחליף את גופו בגוף חיה בכל עת. משרד הקסמים עוקב עליהן מקרוב כי-" אמרה לילי ואז אלבוס קטע אותה. "הנה אמברידג'!"
"מי זאת?"
"הזקנה שעינתה את אבא והחברים שלו בבית ספר! תראי!"
אמברידג' הלכה לה, מתקרבת מרחוק.
"מהר שימי את זה" אמר אלבוס.

הוא עטף אותה בגלימת היעלמות של אביה.
"תיכנס גם אתה!" לחשה.

הוא נכנס מתחת לגלימה ומשך את הדפים והתיק שלו מתחת לגלימה.
"מה היא עושה כאן?" שאלה לילי. "למה הגלימה פה?"
"טדי הזהיר אותי. הוא ראה את אמברידג' מתלחששת עם מישהו במשרד הקסמים. הוא היה צריך להשיג איזה בעל חיים בשביל האגריד. הוא לימד אתכם פטרונוס?"
טדי לופין היה המורה להתגוננות מפני כוחות האופל בהוגוורטס מאז שלילי הגיעה לשם. מקגונגל יצאה לקראת אמברידג׳.
"...אז לכן אני רוצה לקחת את הוגוורטס לידים שלי" אמרה אמברידג' לפרופסור מקנוגל, מנהלת בית הספר בהווה.
"כשאת היית מנהלת בית הספר ב1995 המצב היה גרוע מאוד. וולדמורט חזר, ואת עינית את כל תלמידי בית הספר מלבד תלמידי סלית'רין. הגיע לאוזניי שמועה שאוכלי המוות מצאו לעצמם מנהיג חדש-" אמרה פרופסור מקנוגל.
"שטויות במיץ, מינרווה! אם זה מה שאת מספקת לאוזני הילדים, זאת עוד סיבה מצוינת שאחזור לנהל את בית הספר!"
"דולורס, כמעט כל המשרד מסכים איתי וגם ההילאי הנודע הארי פוטר, כולל שר הקסמים פרסי וויזלי! הם טיילו יחדיו וראו את אוכלי המוות שאינם הגיעו לאזקבאן מצדיעים ומשתחווים לפרדריק אוזנס... אין לי מושג מאין הוא, מעולם לא ראיתי אותו... ודולורס, מדוע הגעת עם הילאים?"
"אני לא אהודה פה על ידי מרבית מהתלמידים, את יודעת" אמרה אמברידג' בקול ילדותי."במיוחד לא על ידי משפחת פוטר-"
"אז החלטת להביא מישהו סמכותי כדי לפגוע בתלמידים?! אף אחד מהסגל כולל אדוארד סלהגורן, בנו של הוראס סלהגורן, ראש בית סלית'רין! האמת שאפילו השרת החדש בנוורת', החליט כי אין עליך להיות בסגל"

אמרה מקנוגל.
"דונרת'דן, בסנוויל, שתקו אותה!" צרחה.
"פרוטגו!" נשמעה צעקה מצד שמאל כלשהו.
טדי רץ אליהם, רותח מזעם.
"דולורס, טיפשה שכמותך... למה זה היה נחוץ?" אמר לה בזעם.
לילי משכה את אלבוס, מתרחקת משם, והסירה את הגלימה. היא רצה חזרה לשם, עומדת מאחורי עץ.
"אתה! לופין! ירשת מאביך את הזאבות, אה?" אמרה ברשעות.
"אני מטרמופאגוס, כמו אמא שלי. נראה שאת באמת טיפשה, אה? יש לי שיער כחול. לאיזה קוסם אם לא למטרמופאגוס יש שיער בצבע-" אמר טדי. אמברידג׳ קטעה אותו.
"אתה מטומטם כל כך. אתה מעז לעצבן אותי, אה? שת-"
"אקספליארמוס!" שאגה לילי ממקומה.
שרביטה של אמברידג' עף גבוה באוויר, נוחת בידה הפנויה משרביט של לילי.
"מה נראה לך שאת עושה?" לחשה מקנוגל בייאוש.
"את לא תפגעי בחיים, בחיים מאנשים חפים מפשע" אמרה לילי לאמברידג'.
"ילדה חמודה, אמיצה וטיפשה. את תוקפת את הסגל מול עיניה של מנהלת בית הספר-"
"סגל?!" שאגה לילי."סגל?! שקרנית! אם היית בסגל, היו מודיעים לנו... אלה שיטותיה של פרופסור מקנוגל... היא מודיעה ברגע שהיא יכולה!".
"אה!" צווחה אמברידג'.
היא הלכה משם בצעדים נחושים.
"תודה, תודה רבה לך... תודה שגירשת את הזקנה הזאת מהוגוורטס" אמרה פרופסור מקנוגל.

		הפרק הבא