עמוק בתוך הבוץ- פרד/ג'ורג'

כשנתיים לאחר מכן, כשהתאומים החלו את שנתם השנייה בהוגוורטס, הם טעו שוב. אז כבר ידעו עד כמה זה אסור. היה זה הרעיון של אנג'לינה לעשות ערב גיבוש לכל בני השנה השנייה של גריפינדור. הם שיחקו במשחקים שונים, צחקו, נהנו, עד שקייטי הניחה בקבוק במרכז החדר ובקשה מכולם להתיישב במעגל סביבו. המשחק התחיל כמו כל משחק 'אמת או חובה', בלי חובות מביכות מידי, או סודות 'אפלים' שנחשפו. המשחק החל לשעמם, כשמרי הציעה 'להעלות הילוך' (ה"מ אל תשכחו שהכוונה היא ל 'העלאת הילוך' ברמה של ילדים בני שתים עשרה). ההבדל לא היה משמעותי. דניאל הייתה צריכה לנשק את אנטון, למשך שלוש שניות, על שפתיו; ג'ון הודה באהבתו לאמילי, שחוייבה לנשקו 'צרפתית' בהמשך.

ואז, הגיע תורו של ג'ורג', שבחר ב 'אמת'. "האם התנשקת בעבר, ואם כן, מה הרגשת?", הייתה השאלה.

ב 'אמת או חובה' של קוסמים אסור לשקר. השאלה פועלת עליך כשיקוי הווריסטום- עליך לענות אמת. (ה"מ כן, המשפט הזה הושפע מהפאנפיק 'אמת או חובה')

"ובכן...", הנער גמגם, מציץ אל עבר תאומו, שישב על ידו, "כן. התנשקתי. זה היה... היה... שונה", פלט לבסוף. הוא רצה לעצור, אבל לפה שלו, כנראה, היו תוכניות אחרות. "זה היה לגמרי מדהים! אני כל כך רוצה לעשות את זה שוב", האדים ג'ורג', אך לא הפסיק את שטף הדיבור שפרץ לפתע, "זו הרגשה הכי נפלאה בעולם". בעוד אוזניו מאדימות, מבטו נפל על ההבעה ההמומה של פרד, שזכר עם מי בדיוק הייתה הנשיקה, המדהימה, שתאומו תיאר. רגע, הוא רוצה לעשות זאת שוב?!

הקבוצה נראתה כרוצה להמשיך במשחק, כשלפתע חיוכו של פרד התרחב, ממשיך להביט על אחיו המכסה את פניו, ואז, הוא החל לצחוק בקול.

"פרד?"

"אתה בסדר?", שאלו קולות.

כמובן שהיה בסדר! הרי אחיו הודה בזה הרגע עד כמה, מושלמת, הייתה נשיקתם. פרד סירב להיזכר עד כמה זה אסור. הוא שמח לפתע שהקבוצה לא שאלה עם מי ג'ורג' התנשק. "מובן שאני בסדר. רק שאחי היקר, מעולם לא סיפר לי את הדברים האלו," הוא פזל לעברו. ידע שהוא היחיד שהבין את משמעות דבריו. הוא לא התכוון לזה שלא ידע שג'ורג' התנשק, מובן שידע. הרי איתו הוא התנשק! אלה לכך שמעולם לא הודה שזה היה, כמו שהוא אמר... מדהים! צחוקו התגבר מעצם המחשבה על כמה מפגרים חבריו לכיתה, אשר לא משערים מה עובר כרגע בראשי התאומים.

"טוב, עכשיו אתה יודע", לחש ג'ורג', לא מעז להביט על תאומו. אסור שידעו! חשב בלבו.

"אמת או חובה?", שאלה אנג'לינה את ג'ון. המשחק המשיך, אך התאומים הפסיקו להתרכז בו. פרד השפיל את מבטו וראה את ידו של ג'ורג' מונחת על הרצפה. בלי לחשוב יותר מיד, הוא הזיז את ידו שלו והניחה על ידו של אחיו. זה נרעד בתגובה והרים את עיניו המבועתות על פרד. בתגובה, הוא התאום חייך וצחק בדממה.

ידו של ג'ורג התהפכה ואחזה בידו של פרד בעדינות. הם התקרבו מעט זה אל זה ועברו ל 'ישיבה מזרחית', עם ברכיים צמודות, כך שלא יראו שהם מחזיקים ידיים.

הבקבוק סובב בפעם האחרונה להערב. "אמת או חובה", נשאל פרד.

"חובה", חייך בשובבות. בלבו פחד משאלות שיכלו להישאל. בחובה, לפחות, לא צריך להודות בדברים.

"עליך לנשק, למשך עשר שניות, את זאת..."

"או זה", הוסיף מישהו, מלווה בצחקוקים.

"שהכי היית רוצה"

פרד קפא מייד ושחרר את ידו של אחיו. הוא היה מזועזע- זה הרבה יותר גרוע מ 'אמת'! הוא חשב לנשק את אנג'לינה, שנחשבה לבת היפה ביותר, אך נזכר, שבמשחק הזה, אסור לשקר. מי המפגר שהיה חייב להוסיף 'או הזה'?! אם היה צריך לבחור רק בין הבנות, הבחירה הייתה קלה הרבה יותר. הוא ניסה להתנגד לרצונו ולגשת לאנג'לינה, אך למרבה חרדתו, כשניסה לקום לכיוון הנערה, לא הצליח ובמקום זאת, התכופף לכיוון אחיו, שעדיין היה אדום, אולי ממה שהודה בו ב 'אמת', ואולי מהחזקת הידיים.

עבר לחש מבולבל במעגל, שדמם כאשר התאומים הצמידו את שפתותיהם.

לבו של פרד פעם בקצב משולש מהרגיל לנוכח ההרגשה הכמעט, מוכרת, שחש. הקבוצה ישבה בפיות פעורים והביטה באימה בפיו של ג'ורג' שנפתח כשהנשיקה החלה.

במהרה שכחו השניים שיש אנשים נוספים בחדר והנשיקה הפכה לוהטת יותר מרגע לרגע. השיא הגיע כשג'ורג' גנח לפתע.

"בנים!", צעקה קייטי.

התאומים נפרדו זה מזה מוכי הלם. הם לא העזו להביט זה בפני זה, וגם לא בפניו של אף אחד אחר מהנוכחים. המעגל עדיין דמם.

"מה זה היה?!", שאלה לבסוף אנג'לינה בקול חנוק מהלם.

"ובכן...", החל ג'ורג' לומר.

"אמרתם לי לנשק את מי שאני הכי רוצה", קטע אותו פרד, מחייך בבטחה למרות שבטנו התהפכה מבפנים, "והכי רציתי לבדוק איך זה מרגיש לנשק את אחי. אם הייתם מבקשים לנשק את מי שאני חושב שנראה/נראית הכי טוב, למשל. הייתי בוחר בך", חייך אל אנג'לינה. "אז אפשר להמשיך?", שאל.

"אני חושב שחטפנו מספיק טראומות להיום", אמר נתנאל בגועל ובוז גלויים.

נשמעו קולות הסכמה רבים ורוב המעגל התרומם.

לאחר שכולם הלכו, נותרו בחדר המועדון רק שני בנים- פרד וג'ורג'.

"למה עשית את זה?", שאל ג'ורג' בשקט.

"כי אתה זה שהכי רציתי לנשק", ענה בקצרה, "במשחק הזה אי אפשר לשקר."

הם הביטו זה בעיני זה לשנייה כשפרד המשיך, "אל תגיד שלא נהנת"

"לא אמרתי שלא", הסמיק התאום, "רק, אני מצטער שזה היה מול כולם."

***

***

תודות: הייתי רוצה לומר תודה לפאנפיק המושלם 'אמת או חובה' שנתן לי כמה רעיונות :)

ומקווה שאהבתם :)

הפרק הקודם