אש מים אוויר אדמה

" ובלילה ההוא, בראשון בספטמבר, אתם תפגשו. כוחותיכם יתאחדו לאחד, ואתם תילחמו בסכנה..." הידהד קול מסתורי בחלומו של תום. אז הוא התעורר.

הוא שפשף את עיניו בבהלה וקם מהמיטה בעייפות. שעון הקיר שלו החווה שהשעה היא שש בבוקר. שש בבוקר, חשב תום. אף-פעם לא קמתי כל כך מוקדם...

הוא התיישב בכבדות על מיטת הפוך שלו וחזר והתכסה בשמיכת הצמר הנעימה. הוא שלף את האייפון שלו ממקום ההטענה שלו, שמאחורי המיטה.

התאריך היה הראשון לספטמבר. אל תתייחס, אל תתייחס...אמר קול בראשו של תום. אבל הקול העיקרי דווקא כן התייחס. עד שיש חלום שהוא כבר זוכר!

הוא הביט בחדרו. היה לו חדר ענק, עם מחשב וטלוויזיה ענקית. שלושה פופים שכבו בצד, ולידם עמד שולחן מפואר מעץ אלון. לידו ארון מעץ אלון.

התקרה הייתה צבועה באדום אש, הצבע האהוב עליו וגם כסמל לשם משפחתו. כן. שם משפחתו היה אש. חדר אמבטייה היה צמוד לחדרו, עם ג'קוזי חם ועשרים סוגים של ברזים שונים, כיאה לבית אצולה.

תום הלך סחור סחור בחדרו. מה הוא אמר, הקול בחלום? משהו על הראשון לספטמבר, שאז נפגש, ושנתאחד... ואז מה? שנלחם בסכנה.

אבל הרי יש לו היום בערב ארוחה של כל משפחת אש אצל סבא שלו! הוא אמור להזמין אנשים חשובים מכל קצות אירופה, והוא יפספס את זה?

זהו זה! זה הפתרון! האנשים החשובים שהוא יזמין מן הסתם יהיו האנשים שהוא צריך לפגוש. אבל...הם...מבוגרים! תום לא רצה לעבוד עם מבוגרים.

הוא פתח את האייפון שלו בתסכול. הוא גילה שיש לו הודעה חדשה. מסבא שלו. תומאס היקר, כל שלושת הרוזנים שהזמתי יגיעו היום, בצהריים. כל אחד מהם מתכוון להביא את משפחתו המורחבת,

ולכן יהיו ילדים בגילך. שלושה נערים נוספים. מקווה שתשמח יותר לבוא. אוהב, סבא.

ישששששששש! תום קפץ על רגליו מרוב שמחה. אבל למה הוא תמיד חייב לקרוא לי תומאס? טוב, זה לא משנה. העיקר שיש בני נוער בארוחה המזורזגת הזו.

גם אם זה הם, וגם אם זה לא. נשמעה נקישה על הדלת. תום פתח את הדלת בזהירות. מולו ניצבה אימו. לאמו היה שיער אדום משגע שהגיע עד אחוריה, ועיניים חומות כמו דבש.

משונה, לכל משפחת אש יש שיער אדום כמו אש. בעצם, במחשבה שנייה, זה לא כל כך משונה. "תום, מה קרה? למה אתה מרעיש כל כך הרבה על הבוקר? אתה אף- פעם לא קם לפני עשר..." אמרה בחום, באהבה.

זה מה שתום הכי אהב באמו. הרוך, האהבה, החום. האכפתיות. "הכל בסדר, אמא. אני פשוט התעוררתי כי כנראה כבר לא הייתי עייף. את יודעת שיבואו עוד נערים לארוחה של סבא היום? הוא שלח לי הודעה!" פתאום תום נשמע עליז.

" יופי, חומד. ועכשיו תחזור לישון. יותר מדיי מוקדם". היא הסתובבה והלכה. תום נכנס למיטתו, אך במקום ללכת לישון התכתב עם סביו עד הצהריים....

אני יודעת שהפרק לא ממש מוצלח, בהמשך זה ישתפר, מבטיחה!