קדימה, רק עוד עשר דקות... חמש... שתי דקות, נו!... היה זה אחד מהימים בהם השעון מחליט פשוט להיעצר. ג'יימס פוטר כבר לא היה יכול לחכות לרגע בו הוא יראה את לילי. הוא רצה להפתיע אותה בבית, כשסוף סוף יוכלו לבלות ערב שלם ביחד. רק עוד דקה...! חיוך רחב נפרש על פניו של ג'יימס בעודו אוסף את דבריו ומתכונן להתעתק הביתה. הוא פתח את הדלת וזרק את התיק ליד הכניסה. "יפה שלי, אני בבית!" אמר בחיוך מלא ציפייה, והלך לסלון כדי למצוא אותה. היא הייתה שם, אבל לא במצב בו הוא קיווה לראות אותה. לילי עמדה לפני הספה. שיערה היה סתור ולגופה הייתה פיג'מה, ידיה נקמצו לאגרופים והבעת פניה הייתה כעוסה מתחת לדמעות. "אתה פשוט חתיכת מניאק, אתה יודע?ואתה עוד מצפה שאני אשמח כשאתה מגיע הביתה. איחס, אתה עושה לי בחילה." " ג'יימס המבוהל התקרב אליה בזהירות. "לילי, מה קרה?" "חתיכת אידיוט, מטומטם, חלאה!" היא חבטה בו באגרופיה בעודה מדברת, חבטה אחת על כל מילה."אני צריכה לשלם על הטעויות שלך, נכון? כמו תמיד." היא צחקקה בטירוף מה בעוד ג'יימס נסוג לאחור בבעתה. "אכפת לך ממני בכלל? ברור שלא. חשבת על זה בכלל? אני יכולה לחתום שלא. אתה יודע שההורים שלי יסרבו להכיר בי? אתה יודע שהרסת לי את החיים, ג'יימס פוטר? טעיתי. לא השתנית בכלל. אתה עדיין אותו אידיוט נפוח, אותו פוץ שהיית בהוגוורטס. אני שונאת אותך!" לבו של ג'יימס התכווץ כשהוא שמע את המשפט האחרון. "את יכולה להסביר לי מה קרה? למה את כועסת עליי כל כך?" פרץ חדש של דמעות זרם במורד לחייה. "אני בהיריון! אני עומדת ללדת את התינוק שלך-" היא ממש ירקה את המילה האחרונה, הבעה של סלידה על פניה. "-מחוץ לנישואין. אני עוד לא בת תשע עשרה, פוטר! מה אתה חשבת לעצמך? מה- מה-" קולה נשבר. הכעס והשנאה נעלמו מפניה, והשאירו הבעה של פחד. "מה אנחנו חשבנו לעצמנו?" לחשה. ג'יימס קפא במקומו. לילי בהיריון. עם תינוק. התינוק שלו. זה בהחלט לא היה בתכנון... הוא התקרב אליה. "אני יכול לסדר את זה," אמר בשקט. "איך?" שאלה לילי בזעם. "אתה לא יכול להוציא את ה... דבר הזה מהבטן שלי!" "נכון," אמר ג'יימס, מנסה לשמור על קול שקול ורגוע."אבל אני כן יכול לגרום לכך שלא תלדי מחוץ לנישואין." "למה אתה מתכוון?" שאלה לילי בשקט. "אוף, לא רציתי שככה זה ייצא," רטן. הוא חיטט בכיס האחורי של מכנסי הג'ינס שלו. הקופסה הייתה שם, כמתוכנן. הוא נשם עמוק, הוציא את הקופסה מכיסו וכרע על ברך אחת. "לילי, אני אוהב אותך. אפילו כשאת מרביצה לי וצועקת עליי ואומרת לי שאת שונאת אותי. תתחתני איתי?" כתגובה לילי התחילה לבכות אפילו חזק יותר מאשר קודם. "כ-כן, ברור שכן, ג'יימי. גם אני אוהבת אותך." היא משכה באפה. ג'יימס תפס בידה והשחיל את הטבעה על אחת מאצבעותיה. "תראה איזו מטומטמת אני, בוכה כמו תינוקת. הרסתי הכול, כמו תמיד." קוננה. "איך יכולתי אפילו להאשים אותך? זאת אשמתי בדיוק באותה מידה. אתה לא פוץ, ג'יימי. אתה מקסים. וחכם. ומצחיק. ואני ברת מזל שיש לי אותך." "ששש," אמר ג'יימס. "תגידי לי כמה שאת אוהבת אותי מאוחר יותר. עכשיו תתני לי פשוט לנשק אותך." לפתע הכול נראה ורוד. היא הסכימה, היא אמרה כן! הם עומדים להתחתן! לילי וג'יימס פוטר. זה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי. ולילי בהיריון! עומד להיות להם תינוק, ילד קטן שיהיה למרכז חייהם, לפחות בהתחלה. מה כבר יכול להרוס את זה...?
|
|
|
|
|
|
|