צוחק- מתורגם

הוא עמד שם, צוחק. הוא צחק חזק יותר מאשר בכל פעם אחרת בחייו, והוא תהה אם הוא עומד ליפול. הוא צחק חזק כל כך.

הוא לא מצא את זה מצחיק.

הוא מצא את זה אירוני.

הוא מצא את זה שובר לב.

הוא מצא את זה מלא בשנאה.

זה היה מהלך חכם, פיטר, חשב. מאוד חכם. לפוצץ ככה את כל הרחוב.

הוא לא צחק כבר זמן רב, וזו הייתה בהחלט הפעם בה הוא הכי צחק על פיטר. פיטר פטיגרו הטיפש. איטי, עגלגל- תארים שגרמו לסיריוס להתכווץ רק מהמחשבה עליהם. למה הוא אפילו הציע שפיטר יהיה שומר הסוד? הוא לא רצה שום קשר איתו בשנה הראשונה שלהם. הוא רצה שאלה יהיו רק הוא וג'יימס. אבל ג'יימס חיבב את רמוס, בסדר, אבל הם יכלו פשוט להשאיר את פיטר מחוץ לעסק. לא?

כמובן, אם הם היו עושים זאת, אולי הוא היה יושב וצוחק עם ג'יימס עכשיו. ג'יימס, שהיה שותפו לפשע, חברו הטוב ביותר, שהיה לו את כל מה שסיריוס אי פעם רצה שיהיה לו, ומוכן לשתף. אמיץ, נאמן, מצחיק ומת. מת כמו אבן. הוא ראה את הגופה. אפילו בלי השרביט ביד, האידיוט. רק ג'יימס יכול לפגוש את המוות בצורה עיוורת, בלי כל אמצעי להגנה עצמית.

וגם לילי! איך שהוא התגרה בה! והיא פשוט קיבלה את זה, וירתה אליו מיד מתקפת נגד. הוא בילה שנים במחשבות מרירות עליה רק מפני שהיא דחתה את ג'יימס שוב ושוב. אבל הוא לא שנא אותה. הוא לא יכול היה. מפני שהיא הייתה הג'ינג'ית היחידה שהוא הכיר וחיבב, והיא גרמה לו לחשוב טוב יותר על הסיבות לחוסר ההסכמה שלו עם משפחתו.

הוא ראה גם את הגופה שלה. היא הייתה קצת פחות מרוסקת משל ג'יימס, מכיוון שהיא לא הייתה בקומת הקרקע כשהבית התמוטט.

הוא לא העז לבכות עליהם. הוא מעולם לא בכה, אך אם הוא היה בוכה, הוא היה בוכה עליהם. אבל הוא לא היה אמיץ מספיק כדי להתחיל. הוא לא ידע אם הוא יוכל להפסיק.

הוא לא חשב שהם היו רוצים בכך, אז הוא צחק.

הוא צחק חזק יותר מאשר בכל פעם אחרת בחייו. וכשהשרביט נמשך בקסם מידו, הוא לא התנגד.
כשהוא נקשר, הוא לא נאבק. כשעובדי משרד הקסמים הרחיקו אותו מ"התפוצצות הגז", הוא פשוט צחק. וצחק. וצחק.