מחשבות אחרונות

"אני לא צריך עזרה מבוצדמים קטנים ומסריחים כמוה!" הוא קרא. ורק אז הוא קלט מה אמר.

לילי מיצמצה בעיניה. "בסדר,"היא אמרה בקרירות. "בעתיד לא אטריח את עצמי בשבילך..."

"רגע, חכי! לילי!" הוא ניסה לקרוא לה, אך היא כבר לא הקשיבה והתרחקה משם בזעם.

מאז אתו יום נורא עברו ימים, שבועות, חודשים. הוא ניסה שוב ושוב להתנצל, אך היא התעלמה ממנו בכל פעם.

עברה שנה. הוא ראה אותה הולכת במסדרון בהוגוורטס וניסה לקרוא לה: "לילי! לילי! אני מצטער!" ואז ראה שהיא הולכת איתו. עם ג'יימס. יד ביד.

ובאותו יום הוא איבד אותה לנצח, בגלל אותה טעות איומה שעשה בשנתו החמישית.

כעת שכב סוורוס סנייפ, גוסס, מביט בהארי פוטר וחבריו עוזבים את המקום.

"אני מצטער," הוא לחש, בידיעה שאלה יהיו מילותיו האחרונות.