"עוד שנה בהוגוורטס החלה, והוא תוקן וחודש והוא נראה בדיוק כמו לפני התקיפה!" הכריזה הפרופסור מקגונגל. (ואכן, הייתה זו שנה לאחר הקרב על הוגוורטס.) היה קשה לזהות אם היא שמחה, כי המבט על פניהה בדרך כלל היה חמור. אבל הילדים צהלו, שמחים בשבילה. "עכשיו," היא אמרה, שרפרף עם מצנפת המיון עלה מבור שכמה אבני ריצוף פינו. "לטקס המיון! אגב, תודה לטים וילסון על הרעיון המתוחכם להופעת מצנפת המיון." וחייכה. כל הילדים התפלאו. (מקגונגל מחייכת?!) פרופסור ספראוט באה עם גליל קלף. "לי, לורה", ילדה שחורת שיער חיכתה מינימום דקה לפני שהמצנפת קראה"ריבנקלו" שולחן ריבנקלו קרא קריאות שבחים. "וילסון, שון" ילד אדמוני ומנומש, המתין זמן שנדמה נצח, עד שהמצנפת צווחה "האפלפאף" הוא בא אל טים וילסון שאמר לו "יפה לך..." "ולנטין, ריאן" המצנפת רק נגעה בשערה שלו וצעקה "ריבנקלו" "דאלי, רוז" ילדה קטנת מימדים רצה במהירות כאילו היא מאחרת למשהו. היא ליחששה: "סלית'רין איכס. סלית'רין איכס" "גריפינדור" "לירי, אדמונד" ילד רזה כמו צל רץ למצנפת. נדרש לה הרבה זמן לשלוח אותו ל"סלית'רין" ונבחרו עוד המון תלמידים, כך שעדיף שלא אלאה אותכם בשמותיהם ובבתיהם. כולם היו רעבים מאוד כשטקס המיון הסתיים. כל הילדים אכלו כאוות נפשם. (במקרה הזה, אחרי שכולם לא אכלו במשך זמן כל כך רב, כך שלא יכלו שלא להיות רעבים, וילדים מסוימים הגיעו לרמה גרגרנית. התלמידים הלכו למיטות, וישנו בהרגשת הקלה.
ובנתיים ילד אחד, תלמיד סלית'רין בשנתו החמישית, שמו סמית' סטייסי, קם ממיטתו, הטיל על גלימתו לחש היעלמות, והלך למשרד של המורה להתגוננות מכוחות האופל, לינאוס דייויס. הוא הלם בו באגרופו כדי להעיר אותו, הסיר את לחש ההיעלמות, ואיים עליו בשרביטו. "תגיד לפרופסור מקגונגל שמעכשיו הולך להיות פה קרב לחשים כל חודש כל עוד יש פה בית ספר, כל תלמיד מחויב להשתתף בו," גיחך ברשעות "או שלחש האבדה קדברה שלי עובר דרכך ודרכה. רק דרכה אם היא לא מסכימה, אבל לא אבדה קדברה, רק קרושיאטוס. כל כך הרבה קללות קרושיאטוס עד שעדיף למות. אבל לא, אני לא אהרוג אותה, היא תסבול כל שארית חייה!" צחק סמית' כמו צבוע. "אתה לא יודע עם מה אתה מתעסק, סטייסי!" אומר פרופסור דייויס. "אה באמת? פטרפיקוס טוטיאלוס!" קרא סמית'. פרופסור דייויס נפל כמו קרש. סמית' נפנף בשרביטו פעם נוספת ויצר לוח עץ עם אזיקים וגלגלים בתחתית.
הוא כבל אותו והטיל על שניהם לחש היעלמות. הוא הלך למשרד המנהלת ואמר "בהוגוורטס תמיד תנתן עזרה" ונכנס לתוך המשרד. הוא ביטל את לחש ההיעלמות ואת נעילת הגוף של פרופסור דייויס. סמית' כפת גם את מקגונגל וסטר על לחיה. "מה!? מה קורה פה?!" מתעוררת פרופסור מקגונגל ספק זועמת ספק מבוהלת למוות. "מר דייויס, תסביר את המצב!" ירק סמית'. ופרופסור דייויס המסכן, שלא העז לסרב, התחיל לדבר "מר סטייסי פתאום בא ואיים עלי שאם לא אצור אירוע קרב לחשים כל חודש כשהוגוורטס קיים. כל תלמיד יתחייב להשתתף בו". "נכון מאוד," אמר '."ואם לא תסכימו אני אהרוג אותך ואענה אותה עד שכבר עדיף למות!!! ואם תפצו את הפה למשרד הקסמים, אני אהרוג את שנייכם."
|