דראקו ישב והקשיב ברבע אוזן לסנייפ. הוא העדיף לבהות בהארי. הוא ידע שסנייפ אוהב אותו ולכן לא פחד לא להקשיב. הוא ידע שזה שהוא בוהה בו מאשר את הקולות בראשו שהשתיק באותו בוקר, שאמרו שהוא אוהב את הארי. הוא פחד מזה יותר מאשר מאביו, שרצה שדראקו יהיה חלק מאכלי המוות שזה-שאין-לנקוב-בשמו יחזור לכוחותיו המלאים. ומה אז יעשה דראקו? אם זה יקרה, הוא עוד יעמוד פנים מול פנים עם אהובו. לא!, חושב דראקו. לא אהובי!. אני לא אוהב אותו. אני לא מוכן להודות בזה! אלה צהריים לא טובים. נקודה. ולא, אל תבוא (קום באנגלית).
הארי ישב בשיעור שיקויים והשתדל לא לפזול לעבר דראקו. הוא פחד מאוד מהחלום. רק שובו של זה-שאין לנקוב-בשמו הפחיד אותו יותר מזה שהוא אולי מאוהב באויב שלו. לא, בעצם. זה הפחיד אותו יותר.
|