מצילים את סירי

פרק 2- הוו! אוי לא!

הארי ישב על ארגז ישן, ומאובק כשהוא מחזיק את ראשו בידיו. הוא רק הסביר להרמיוני על המכתב של סיריוס... פעמיים. הארי יכול היה להתמודד עם המון דברים: מות הוריו, להיות ללעג ע"י חצי מאוכלוסיית הקוסמים, אפילו חזרתו של וולדמורט, אבל העמדה של הרמיוני היתה יותר מדי.

"אז תן לי לקבל את זה ישר", היא התחילה בזמן שהקיפה אץ הארגז שהארי ישב עליו, "אתה מצאת מכתב 'מסיריוס', היא השתמשה בציטוט בשמו של סיריוס, מה שגרם להארי להרים את גבותיו. "טוב, אנחנו לא יודעים בוודאות שזה באמת המכתב שלו! זה יכול להיות זיוף מסוג כלשהו".

"הוא חטם בשם חיית-המחמד שלו!" הארי ענה בקולניות יותר מדי ממה שהיה צריך. " הוא השאיר את הסיסמא שרק הקונדסאים ידעו אליה! באיזו עוד דרך את יכולה להסביר את זה?!" הארי שאל בהתמרדות.

"קוסמים אפלים יכולים להיות מאוד שנונים וערמומיים, הארי", הרמיוני אמרה כבדרך אגב. "אני רק אומרת שאנחנו צריכים להיות זהירים".

"ברור" הארי אמר כמו ילד קטן, "אני לא יעשה שום דבר פזיז או משהו כזה... אז מתי אנחנו יכולים להתחיל?" הוא אמר בהתלהבות.

הרמיוני עצרה את עצמה מלגלגל את עניה. "קודם אנחנו צריכים לגלות איך מבצעים את קללת ה'אנדומיינדס'. אני שמעתי על זה פעם, אבל בחיים לא ניסיתי".

"אנדרומיינדס, האה?" הארי אמר, מנסה להיזכר אם גם הוא שמע על זה בעבר.

אבל ברגע שהארי אמר 'אנדרומיינדס', היה רעש שהסיט אותו. הרעש נשמע מצידו השמאלי של הארי למרות שהרמיוני הייתה בצידו הימני.

"מה לעזא?" הארי אמר, מסובב את ראשו כדי לראות מאיפה הרעש מגיע. הדבר הבא שהוא ידע, ספר ניזרק על פניו ממדף הספרים. לפני שהוא יכל לעשות משהו, זה פגע במצח שלו והפיל אותו מהארגז.

"לעזאזל!" הוא צעק מאחורי הארגז. הרמיוני הגיע ממהרת לצידו, אבל הוא כבר התחילן לעמוד. "זה בסדר.אני בסדר." הארי שיפשף את אחורי ראשו בזמן שהלך בנוקשות לכיוון הספר. על הכריכה הייתה הכותרת 'קסם אפל אף-אחד לא זוכר'. הואע הסתכל על הרמיוני ואחרי שקיבל את האישור, הוא התכופף והרים את הספר. בתוך הספר, בתחילתו, היה פתק נוסף.

'היי הארי,

'אהבת את הקללה? אני עשיתי אותה ככה שכשמילה מסוימת נאמרת 3 פעמים, הספר הזה נחשף. אני מקווה שזה לא פגע במישהו. אני ממש מיהרתי כשקיללתי את הספר.'

"כע, אף-אחד לא נפגע, ממש", הארי אמר בציניות. הרמיוני נעמדה מאחורי הארי וקראה את הפתק מאחורי כתפו.

'בפנים הקללה שאתה צריךם בשביל 'מחזיר-החיים'. אני מקווה שתצליח!

'רך-כף'

הרמיוני חטפה את הספר באכזריות מהיד של הארי. "אהאה! הנה זה!" היא צעקה שניה מאוחר יותר. "אנדרומיינדס. כתוב כאן,הו."

"מה?" הארי שאל בעצבנות. הוא שנא את המילה "הו".

"זה אממ... קללה מאוד פשוטה". הרמיוני אמרה חסרת נשימה.

"טוב, זה טוב", הארי אמר ברמיזה.

"אבל", הרמיוני המשיכה. "זה חייב להתקיים ברבע הירחון הראשון".

"מתי זה?" הארי שאל.

"אם אני צודקת-"

"כמו שאת תמיד"

"זה הלילה".

"אוקיי, מוכן?"

"מוכן כשאת מוכנה", הארי ענה.

זה היה קרוב לחצות וכולם, חוץ מהרמיוני והארי כמובן, הלכו למיטות. הארי צעד מסביב כשהשרביט שלו בידו הימנית וכ'מחזיר החיים' בידו השמאלית.

"לך. תתחיל", הרמיוני שיבחה.

הארי נשם נשימה עמוקה ופנה לכיוונה של הרמיוני. בגלל שזה קסם רב-עוצמה הם החליטו לעשות את זה ביחד, אז אין להם הזדמנות לפספס. הרמיוני טפסה חזק את חלקו העליון של זרועו של הארי. השרביטים שלהם היו דרוכים בחוץ והם היו במרחק שני צעדים אחד מהשניה. שניהם התחילו להזיז את שרביטי העץ שלהם בשתי סיבובים איטיים. פתאום, הם נופפו בשרביטיהם וצעקו, "אנדרומיינדס!!"

שניהם לא הבחינו בסדק שבדלת.

בזמן הזה, הארי שיקשק באלימות: כנראה בגלל שהקללה הזאת לוקחת הרבה שליטה ואנרגיה, אבל גם בגלל שהוא היה מבוהל. הוא יוכל לראות את הסנדק שלו שוב!

"סיריוס בלק!" הוא צעק.

הוא התחיל לסובב את 'מחזיר-החיים' בזמן שהרמיוני עדיין נאחזת בחוזקה בזרועו. בשניה שהוא סיבב סיבוב אחד, הדלת ניפתחה בסערה.

פרד התפרץ לחדר כמו נמר, בשיתוף פעולה הדוק עם ג'ורג'.

"אוי, אמרתי לך, מישהו היה ער-" פרד נקטע בפיתאומיות.

הארי, שכבר צייץ כמו חרק, קפץ בהפתעה מה'בום' של הרעש של הדלת. בידייםש לו בטעות החליקו וסובבו את החוט השחור של 'מחזיר החיים'. הוא והרמיוני נעלמו עם ה'פופ' הקלוש!

"אלוהים", פרד מילמל לג'ורג', "אם שני אלו רצו להיות לבד, כל מה שהם היו צריכים לעשות זה לבקש". ג'ורג' הינהן בהסכמה לפני שהם היתעתקו לחדרים שלהם.

תגובות עם אתם רוצים המשך ^^

הפרק הקודם