משושה החורף

ריג'ל וואיט הייתה תלמידה בהוגוורטס שהתחילה לפני כשבוע את שנתה השישית, אם הייתם מביטים בה הייתם מכנים אותה כ"חנונית" - לבושה היה מוקפד באופן מוגזם,

שיערה השחור והחלק היה אסוף לפקעת גבוהה מאחורי ראשה, משקפיה הכהים היו גדולים וכיסו בערך כחצי מפניה וכמובן שהסתירו את עיניה בצבע חום-דבש,

פניה לא היו מאופרות ושלא כמו כל בנות גילה לא היה לה אכפת ממראה, רוב הסיכויים שאם הייתם מסתכלים עליה טוב טוב הייתם חושבים שהיא יכולה להיות יפה והרבה - אבל הבעיה הייתה

שהיא לא טיפחה את עצמה בכלל. ריג'ל השתייכה לבית רייבנקלו - בית החכמים, היא חשבה אך ורק על לימודים, גם בימי מנוחה היה אפשר למצוא אותה בספרייה קבורה תחת ערמות ענקיות של ספרים עבי כרס.

ריג'ל לא הייתה פופולארית בכלל ואם הייתם שואלים את אחד מבני שכבתה, או אפילו את הבנות שמתגוררות איתה באותו חדר בבית רייבנקלו על הימצאה הם היו מרימים גבה
וטוענים בכל תוקף שאינם מכירים מישהי העונה לשם זה.

לריג'ל לא היה חבר, וגם לא היה לה אכפת, היא ידעה שאין סיכוי שמישהו יסתכל עליה. גם חברים רבים לא היו לה, היה לה ידיד אחד העונה לשם אנתוני לנקסטר שלמד

בשכבתה בבית הפלאפף - בית טובי הלב, וזאת רק בגלל שהוריהם היו חברים והם הכירו מינקות, אך גם הוא לא היה מרבה להסתובב איתה יותר מדי: רק כשהיה זקוק לעזרה בשיעורי הבית

או שנתקל בה בטעות ומתוך נימוס היה שואל כמה שאלות התעניינות ואז ממשיך עם הפמליה שלו הלאה.

רוב האנשים היו מרחמים עליה אם היו שומעים על אורך חייה, אך לא כך ריג'ל הרגישה - היא דווקא אהבה את חייה כמו שהם, ולא רצתה לשנות בהם שום פרט, אפילו לא את הקטן ביותר - היא לא ידעה

כמה חייה עומדים להשתנות.

		הפרק הבא