תלמידה חדשה

לפתע שמעתי צעקה של ילדה: "רון! איפה אתה?" וראיתי ילדה רצה לעבר הדלת. "מהר! תחביאו אותי!" אמר ררון והתחבא מאחורי הרמיוני. "מה קרה?" שאלתי את הרמיוני.

"זה סתם, פשוט רון לא רוצה שאחותו תמצא אותו" אמרה הרמיוני כאילו זה לא מזיז לה כלל.

"אחותו?" שאלתי.

"ג'יני ווזלי, היא אחותו של רון וויזלי" היא אמרה כאילו היא כבר רגילה ששואלים אותה אתזה.

"למה הוא מסתתר?" שאלתי בלי הבנה למצב.

"אולי הוא לא רוצה שיבדרו עליו בגוף שלישי כשהוא נמצא שם!" אמר רון מאחורי הרמיוני. לתע ג'יני וויזלי נכנסה. "רון, למה ברחת לי?" היא שאלה.

"רון לא כאן" אמר רון כשהוא עדיין מאחורי המיוני.

"רון! אני יודעת שאתה כאן!" אמרה ג'יני המפורסמת. "מה את רוצה?" אמר רון בלי חשק ויצא מאחורי הרמיוני, "לכי לשבת עם משהו אחר, כאן זה תפוס". ג'יני התעלמה מרון ונגשה אליי. "מי את?" היא שאלה.

"אני קייט ג'ינו" אמרתי ולחצתי את ידה.

לפתע שמתי לב לאיש ששכב בתא, אולי ישן, אולי ער.
"מי זה?" שאלתי.
"רמוס לופין" אמרה הרמיוני.
רון הביט בה ושאל, "יש משהו שאת לא יודעת?"
"אה, רון. זה כתוב על המזוודה שלו" אמרה הרמיוני.
לפתע, דלת התא החלה להפתח ויצור שנראה מרחף ומכוסה במין רעלה שחורה. הרגשתי כאילו כלה שמחה נשאבת ממני. האיש, רמוס לופין, קפץ מכסאו ואמר: "אקספקטור קטרונו!" נבהלתי ופחדתי עד שכמעט חיבקתי את הארי. כמעט. היצור עף אחורה ונעלם.  אחרי שכולנו התעוששנו המשכנו לשוחח."מהר אנחנו עומדים להגיע, כדאי שנלבש את המדים" אמרה הרמיוני אבל נהג הרכבת הקדים אותה: "כל התלמידים להתכונן, אנחנו עוד רבע שעה מגיעים!"

כל אחד הלך להתכונן ואני נשארתי לבד. התכוננתי והרכבת הגיעה...

הפרק הקודם		הפרק הבא