|
נושכת
איזבלה סוון התעוררה על המיטה שבחדרה בפורקס הגשומה. הגשם ניתך ברעש על החלון, ואיזבלה נזכרה בכל מה שהיה. "אדוארד?" היא לחשה, אך שום קול לא ענה לה. היא קוותה ללחישת ה"בלה" הרכה והמיוחדת שלו, אך תקוותיה נכזבו. היא התקרבה אל המראה שבחדרה, מסרבת להאמין למה שקרה. היא פחדה להרים את עיניה, אך לבסוף הכריחה את עצמה להתגבר, ומשכה את עיניה לעבר בבואתה במראה. זעקה חדה פרצה מפיה, והיא נפלה לרצפה.
~~~
לפקד סוון היה יום נפלא. הוא התקדם בחקירות שגרתיות וקשות, ועצר כמה בחורים שמיסו לשדוד מכולת. בעצם, כל הדברים האלה רגילים, הם בהחלט לא מה שעשה אותו למאושר.
כל היום צ'רלי סוון חיכה לרגע הזה. הוא באמת הרגיש שהוא מוכן לאהבה חדשה בחייו בפורקס. אחרי שהוא עזב את רנה, הוא היה בודד לחלוטין. אפילו לבת שלו, שצעירה ממנו ב26 שנה יש חבר ואהבה.
הוא פגש אותה במשטרה, עובדת חייכנית בגיל 37, יפה ומצחיקה. פקד סוון הביישן, נפתח לראשונה ממש לבחורה. זה התפתח, וזה עבר כבר לחיבוקים ונשיקות אוהבות. פקד סוון הרגיש שמצא את אהבתו האמיתית.
כשהוא חזר מהעבודה, הוא הלך להתארגן לפגישה עם לילי, כשלפתע שמע זעקה קורעת לב. הוא הניח שזה חתול קטן, והמשיך פנימה.
~~~
כשאיזבלה התעוררה שוב, היא ראתה את פניו המושלמות של אדוארד רכונות מעליה. "את בסדר?" הוא שאל. "כן..." היא לחשה לו בשפה רפה. "טוב, עכשיו אנחנו באמת יכולים לאהוב אחד את השני..." הוא אמר לה.
"אני כל כך מצטער שסבלת בגללי, לא הייתי צריך לשנות אותך !" הוא אמר לפתע בחרטה מהולה בזעם. איזבלה ראתה את פניו כועסות ביופי על אנושי.
"אל תדבר ככה, עכשיו אני נושכת בדיוק כמוך, עכשיו אני כמוך.. מושלמת".
איזבלה נעמדה במאמץ רב, והביטה במראה על פניה המושלמות.
"נושכת... נושכת שכמוני..." היא לחשה לעצמה, כשאדוארד מחבק את כתפה.
|
0 חרמשים
כותב: 
ID : 488
זה מדהים, אהבתי מאוד!!!!!!!! זה כזה כמו מושלם
לא ממש הבנתי..-.-
וואו.... זה י-פ-ה!
יפה מחברתך
ממש אהבתי את השני קטעים הראשונים!
ממש יפה!!
אני חולה על דמדומים
רקהערה אחת-ערפדים לא ישנים, אז זה לא כזה הגיוני... =]
