אומץ

מסדרון בית הספר ריק. יש שם רק שני ילדים. אחד מהם עם חולצה שצויירו עליה פרחים, אממ רק רגע לא לילד הזה התכוונתי. התכוונתי לילד השני.

הילד השני, קודי שמו, היה לבוש בחולצה שחורה שעליה צויירה גולגולת מאיימת. מכנסיו היו שחורים וקרועים, והוא לבש אוזניות שחורות - גם צורתן היתה גולגולת.

תוך כדי שהוא הקשיב למוסיקה, קודי הוציא ספרים מהלוקר שלו וטרק אותו ברעש, מה זה אכפת לו.

הוא הכניס את הספרים לתיק, והתחיל ללכת לכיוון היציאה. הוא ראה ילד נשען על הגדר. "רוצה לבוא אלי?" שאל הילד. "יש לי את המשחק החדש של 'גולגולות בחורבה'!"

"לא עכשיו, קרטר," אמר קודי. "אני חייב להספיק להגיע לרכבת, והיא יוצאת עוד חצי שעה". קודי דחף את קרטר מפתח השער. "נתראה מתי שהוא, ווסט" נשמע קולו של קרטר.

קודי חלף על פני תחנת האוטובוס במהירות, וראה גבר ענק יושב על הספסל, סופר מטבעות שכמוהם לא ראה קודי מעולם. לאיש הזה היה זקן ושפם שחורים, ועיני חיפושית.

לקודי לא היה זמן לברר מה עושה האיש הזה. הוא הביט מבט חטוף בשעונו, והאיץ את ריצתו. על פניו חלף הבית של קרטר.

הוא ראה בחצר הבית ילדה קטנה עם שיער שחור האסוף בשתי קוקיות משקה גינת פרחים. "ודאי אחותו של קרטר" אמר לעצמו.

הוא חלף על עוד שלושה רחובות. הוא ראה תחנת רכבת שקראו לה 'קינג קרוס'.

הוא עבר על כמה רכבות וחיפש את רציף 10. רציף 1, רציף 2... הוא עבר על חמישה רציפים. הוא נעצר לשאוף אוויר והמשיך לרוץ. ברציף 9 נעצר שוב.

הילד שמאחוריו כנראה לא שם לב שהוא נעצר ונתקע בו. קודי התהפך ועשה מן סלטה באוויר לכיוון הקיר.

עוד שלוש שניות הוא יתקע בקיר וימות - כנראה. חבל שהילד דחף אותו ולא שם לב.

שלוש שתיים אחת... קודי לא הבין מה קורה. הוא היה ברציף אחר. "תשע ושלושה רבעים" קרא את השלט.

הוא ניסה לקום מהריצפה, אבל היד שלו די כאבה. איזה ילד משקפופר כזה, עם צלקת ברק מכוערת על המצח, ואיזה ג'ינג'י חנון כזה באו לעזור לו.

"תודה" אמר קודי. "בבקשה" אמר הילד הג'ינג'י. "איך קוראים לך?" שאל קודי. "אני רון וויזלי, וזה - " רון הצביע על חברו המשקפופר. "הארי פוטר!"

רון נראה מרוגש מעצם המחשבה על המשקפופר - סליחה - הארי פוטר. "איפו המזוודה שלך?" שאל המשק- כלומר- הארי פוטר.

"מזוודה?!" קודי שאל בבלבול מוחלט. "כן, צריכים מזוודה להוגוורטס. לא, רון?" אמר הארי המשקפופר. קודי קצת חייך בנוגע למחשבה.

"צריכים מזוודה להוגוורטס" אמר רון. "מה, אתה לא הולך להוגוורטס?" שאל רון בתמיהה.

"כולם לעלות!" נשמעה צעקה מרכבת.

קודי חשב -  לעלות, או לא לעלות?