הערה חשובה: "אני קרוקשנקס, מודיע בזאת שאין לי משהו אישי נגד עכברושים. אבל כולם יסכימו איתי שפיטר פטיגורו הוא לא עכברוש"
קרוקשנקס נולד בשכונה מוגלגית. יחד איתו נולדו ארבעה אחים וארבע אחיות. אמא שלו אבא שלו עזבו אותם בגיל צעיר ונתנו להם להתמודד לבד עם החיים.
קרוקשנקס היה עצמאי במיוחד. וגם גדול במיוחד, אחיו שנאו אותו בגלל גודלו החריג. [כפי שרון אמר: "אם זה לא חתול נורא גדול זה נמר מאוד קטן"]
בשכונת העוני שבה נולד קרוקשנקס. הוא היה ג'ינג'י, עם עיניים כתומות, רגליו היו עקומות וראשו פחוס. לא היה הרבה מזון בפחים, עקרות הבית נהגו לבעוט בקרוקשנקס כל זמן שהיה בא לגנוב אוכל. והילדים זרקו אחריו אבנים.
זה היה יום קודר וגשום למדי שעה שכמה ילדים התעללו בקרוקשנקס המסכן ותפסו אותו בזנב המברשת שלו. לקרוקשנקס נמאס. הוא שרט ונשך ונמלט מהילדים.
כשהוא הגיע אל המאורה ששימשה לאחיו כבית הוא השאיר כמה שריטות על הדלת שאמרו: "הלכתי, אל תחפשו אותי". לא שהם התכוונו לחפש אותו בכלל.
באותו יום הסתובב קרוקשנקס ברחובות אנגליה, חוטף מדי פעם נקניק ממקום מזדמן. לקראת הערב הוא הבחין באיש מוזר בעל גלימה ירוקה, מוזרה. וכמובן לקרוקשנקס היה שכל.
הוא הבין שהאיש שונה מכול האנשים שהוא הכיר. האיש בעל הגלימה הירוקה היה בעל מבט טרוד ומצח מכווץ. קרוקשנקס התחכך ברגלו של האיש. האיש נכנס לסמטה צדדית והתיישב על הרצפה המלוכלכת, קרוקשנקס עשה כמוהו.
פניו של האיש הוארו והוא נתן לו חתיכת בשר, כשקרוקשנקס רצה עוד אמר האיש: "מצטער אין לי עוד, אין לי גם אוכל לילדים". לפתע הבריק רעיון במוחו של האיש שעה שליטף את ראשו של קרוקשנקס.
"אם אתה מוכן חתול יקר, שאמכור אותך לביבר הקסמים ותמורת הכסף אקנה אוכל ליילדי". קרוקשנקס נראה כחושב ואז הוא הניף את זנב המברשת שלו והניד בראשו. האיש היה מאושר. הוא תפס את קרוקשנקס בידיו. והלך איתו עד שהם הגיעו לסמטה צדדית.
האיש הוציא מקל מכיסו והקיש על האבנים. זו הייתה הפעם הראשונה שראה קרוקשנקס את עולם הקוסמים. בביבר הקסמים התנהג קרוקשנקס למופת כדי שיסכימו לקנות אותו. המוכרת השתכנעה ונתנה לקוסם העני שמונה אוניות תמורתו. מאותו יום הפך ביבר הקסמים לביתו של קרוקשנקס. [את השם קרוקשנקס העניק לו הקוסם העני]. היה שם משעמם משום שקרוקשנקס שהיה חכם במיוחד סבר שכול שאר החתולים סתם תינוקיים. אבל חוץ מהשעמום לא היה משהו רע. לקרוקשנקס היה מזון בשפע. [חמישה ארוחות ביום].
אבל בכול זאת התגעגע קרוקשנקס ליד מלטפת ואוהבת. זה היה יום קיצי וחמים קרוקשנקס נהנה מחומה של השמש שעה שנכנסו לחנות שלושה תלמידים. אחד עם שיער שחור, משקפיים וצלקת. השני היה ג'ינג'י. והשלישית הייתה בעלת שיער חום מתולתל ושיניים קדמיות בולטות מעט. קרוקשנקס פתח עין אחת ואחריה עוד אחת, הוא התמתח אבל נדרך כשרה את מה שהג'ינג'י הניח על הדלפק. זה היה עכברוש, אבל לא רגיל. קרוקשנקס בחושיו החדים הבין שיש משהו מוזר בעכברוש הזה [חוץ מהקרחות]. הוא זינק על השיער הג'ינג'י, ומשם הוא התכוון לרדת אל העכבר. אבל הג'ינג'י התחיל לצרוח ולהשתולל מה שגרם לו להדק את ציפורניו היטב לראשו של רון [זה רון למי שלא זיהה]. העכברוש נמלט אל מחוץ לחנות ורון והארי בעקבותיו. רק הרמיוני נשארה. היא בחנה את כול החיות בביבר הקסמים לבסוף, להפתעתו היא הצביעה עליו. קרוקשנקס היה בהלם. כבר שנתיים שאף אחד לא מסתכל עליו. המוכרת רק אמרה: "בחירה טובה, הוא כבר הרבה זמן פה". הרמיוני שלמה עשר אוניות תמורתו ויצאה איתו מהחנות. מאותו יום השתנו חייו של קרוקשנקס לטובה. רק רון עדיין שנא אותו. קרוקשנקס התחבר עם סיריוס בלק. בפעם הראשונה שהוא ראה אותו הוא הבחין שזה לא כלב רגיל [הבחנה טובה]. הוא גם עזר לסיריוס וניסה ללכוד את פיטר, רק שני טיפשים עמדו כול הזמן בדרכו והיו אלו: הארי ורון. אחרי שגילה רון שסקאברס הוא פיטר היה נדמה לקרוקשנקס שהוא מתחיל להעריך אותו. גם סיריוס אהב אותו וכשהארי ניסה להרוג אותו הוא עמד בדרכו ועיכב אותו למספר דקות גורליות. זה קרה בצריף המצווח ומאז הערכה כליו הייתה עצומה. כך עד כול השנים.
19 שנה אחרי שהארי רון והרמיוני סיימו את לימודיהם:
"אמא לקרוקשנקס וללילה יש גורים" קראה ביתה של הרמיוני בשמחה.
וכך היה לקרוקשנקס ורעייתו לילה נולדו חמישה גורים קטנטנים ומקסימים. רק קרוקי דמה לאביו. מעט מכוער וג'ינגי. כול השאר דמו לאמם היפה שהייתה שחורה כלילה עם עיניים תכולות.
לילה הייתה טהורת דם [נולדה לשני חתולים של קוסמים] אבל קרוקשנקס היה בן מוגלגים.
כמו שהתבטא פעם מאלפוי בסתר: "חתול בוצדמי לילדה בוצדמית".
וכאן נסיים את הקטע על קרוקשנקס.
|