הצייד

אל ברוקן חוגג היום יום הולדת 16, בשבילו זה יום אבל מביחנתו הוא הזדקן בשנה, מה שאומר שכמות האחריות שעל כתפיו גודלת. למשפחתו אין כסף, הוא גר עם אמו ואחיו הקטנים, אנה ואלן אביו נפטר כשהיה בן 12 ומאז התחיל לצוד ולדאוג למשפחתו בכוחות עצמו. אלן בן 12 אך אל לא מרשה לו לצוד, הוא הבטיח לאלן שילמד אותו כשאלן יהיה בן 16.  היום שלו התחיל כיום רגיל,הוא יצ לצוד, הוא לא היה ציד טוב אך הוא השתדל בגלל שיידע שמשפחתו תלויה בו. היער היה קרוב לביתם ובלילות היו בעליי החיים בחיים ביער משוטטים בכפר. אל התחבא מאחוריי עץ גדול וחיכה שיגיע בעל חיים, הוא שמע קול מוזר ושלף במהירות את הסכין הקטנה מכיסו הימני. בעזרת הסכין הקטנה הזו הוא צד במשך 4 שנים. צבי גדול הגיע, הצבי לא הבחין באל ששמח לראות ארוחה גדולה שכזו. אל כיוון את הסכין לליבו של הצבי וזרק את הסכין בתאוצה רבה. סכין נוספת פגעה בצבי בדיוק באמצע ראשו. הצבי התמוטט ואדם נוסף שכולו עטוף בגילמה שחורה שלא מאפשרת לראות את פניו הרים את הצבי. אל קם ממקום מחבאו,אינו יכול לוותר על שלל כה גדול ועסיסי. הדמות בגלימה נבהלה למראהו של אדם נוסף, השלל נשמט מידיו ולפנייי שברח לקח את אחת הסכינים איתו. אל לא ראה שום צורך לרדוף אחריי האיש המוזר. אל הרים את השלל ושם לב לסכין שנעוצה באמצע פניו, זו לא הסכין שלו, זו סכין טובה יותר,זו סכין חדה יותר, אל הוציא אותה מפניו של הצבי וראה כי היא מקושטת באבני חן יקרות, זו אכן מתנת יום הולדת מספקת בשיבלו. כשאל יצא מהיער הוא שמע קול לוחש "יום הולדת שמח" אך הוא החליט להתעלם ממינו ולהכחיש אותו.