טרר! טרר! טרר!

התעוררתי. התרגשתי נורא והלכתי להתלבש. היום אני הולכת לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות!
אמה צעקה: "אני ראשונה במקלחת!" ואני חשבתי: "נראה לה?"
כשהיא באה לסגור את הדלת פתחתי אותה ואמרתי: "את בת שבע, את לא צריכה להתקלח בבוקר".
 היא ענתה: "דווקא כן" הוציאה לשון וסגרה את הדלת. ישר אמא צעקה: "צאי ותפני לאחותך את המקלחת, זה יום גדול בשבילה". 
אמה צעקה דרך הדלת: "אז מה? גם שאני יגדל אני ידע לעשות קסמים! למשל, תחשבי על מספר מ1-10 ואני אנחש!" 
ואני התערבתי ואמרתי: "פשוט תצאי". היא פתחה את הדלת עם פרצוף מוזר והלכה.
זה היה יום גדול. שסיימתי להתארגן ישר ארזתי הכל ונכנסתי למכונית.
אמא ואבא ישבו מקדימה, וברגע שמכונית החלה לנסוע אמה הסתובבה וצעקה: "ביי פרינס! אני יתגעגע נורא!"
והוא רק נבח. "הוא כלב, הוא לא מבין אותך" אמרתי. אמה חרצה לשון ונופפה לו לשלום.
כשאמא הצליחה להרגיע אותה הגענו לתחנה.
לפי ההנחיות אני אמורה להיכנס דרך הקיר, כלומר, רציף תשע ושלושה רבעים.
נכנסתי וגיליתי רכבת שעליה כתוב: הוגוורטס אקספרס.
נכנסתי והתיישבתי בתא, ולידי עמדה ילדה ג'ינג'ית וחמודה. "אפשר לשבת?" שאלה.
הנהנתי. "אני שנה ראשונה" היא אמרה.
"גם אני" עניתי לה. כל הדרך דיברנו ונהיינו חברות, ואז הגענו לבית הספר. העבירו אותנו לבתים, אני וחברתי ג'ני, בהפלפאף.
נכנסנו למועדון וישבנו. התאהבתי קצת בילד שהיה איתי בבית. ככל הנראה שנה שנייה.
קוראים לו ג'ון. הוא באמת שנה שנייה. היא משחק קווידיץ'. הוא רודף.
במשך השנה התחלנו לצאת, ואז גיליתי מפת קסמים. 
הזמנתי את ג'ני וג'ון איתי לחפש את המטרה.
הגענו לקומה רביעית, מסדרון אפלולי וצר. עברנו שם. הכל היה מלא אבק, וכל הזמן התעטשנו. 
היו רוחות ועכבישים ענקיים, עד שג'ני התעלפה מרוב פחד.
אני וג'ון גררנו אותה את כל הדרך, ואז מצאנו את האיקס המסומן.
זה היה מדף מאוד מאוד גבוה ולא היה סיכוי להגיע אליו.
ואז ג'ון הפעיל לחש זימון והמדף ירד. עליו היה ספר.
פתחתי את הספר, ואז פתאום יצאה ממנו דמות. אמה!!!!!
היא אמרה: "היי! איך בבית ספר?" עניתי: "אמה? איך את כאן?"
היא נעמדה לידי ולחשה: "אני רוצה לגלות לך סוד".
התכופפתי אליה ושאלתי: "מה?"
והיא עמדה לידי ואמרה: "טרר, טרר, טרר!
ואז התעוררתי.
אמא צעקה: "מהר! שלא תאחרי לבית הספר!"