השנה שאחרי

©כל זכויות הדמויות, שמות הפרקים והרעיון שמורות לג'יי קיי רולינג. זכויות העלילה שמורות

למשתמש ניקולס הופר, HPortal©

*כל הפרקים קרויים על שמות פרקי הספרים של הארי פוטר. הפרק הזה קרוי על פרק 37 בספר "הארי פוטר וגביע האש".

פרק 1 – ההתחלה

5/6/2009, הוגוורטס, 11:49 pm

זהו. זה הסוף. אחרי השנה הזאת, שום דבר לא יפתיע אותי. כל כך הרבה ריבים, בגידות, ו... קסם. זה העולם, ואין לי מושג איך – התרגלתי לזה. ובזאת סגר הארי את היומן עב הכרס שלו, כיבה את מנורת השולחן, נכנס למיטה, נשק לג'יני ונרדם בן רגע. אלו היו ההתחלה של החיים החדשים השניים של הארי ג'יימס פוטר.

5/6/2008, המחילה, 11:49 am

זה היה בדיוק שנה לפני שהיומן של הארי התפוצץ מרוב כתיבה. זה היה חודש ושלושה רבעים לפני יום הולדתו, והוא וג'יני נסעו מביתם שברחוב פריווט מספר 4 לחופשה במחילה.

מולי פתחה את הדלת, עיניה קורנות.

"הוו, בואו, מתוקים..." הארי וג'יני נכנסו לסלון והתיישבו. "מה שלומך הארי?"

"בסדר גמור, תודה. שמעתי שרון והרמיוני יגיעו ליום אחד לפה בדרך להוגוורטס." אמר הארי.

"נכון... זה כל כך מרגש שהרמיוני הולכת להיות מורה לשינוי צורה בהוגוורטס ורון העוזר למקגונגל!!!" אמרה מולי בהתרגשות ובגאווה.

"אז... מתי הם מגיעים?" שאלה ג'יני, "כי יש לנו משהו חשוב למסור להם."

"מה?" התכוננה מולי לרכילות חמה היישר מהתנור.

"תצטרכי לגלות יחד איתם." אמר הארי.

"טוב," אמרה מולי, בקולה התאכזבות, "החדר שלכם בקומה האחרונה, שיפצתי אותו קצת..."

ובזאת עזבה מולי את השיחה.

***

5/6/2008, המחילה, קומה חמישית, "עליית הגג", 12:15 am

החדר, שהיה שייך פעם לרון, היה כעת מצוחצח ונקי. חוץ מהפוסטרים הגדולים של התותחים מצ'אדלי, שהיו עדיין תלויים בגאווה על קירות החדר. כנראה מולי וויזלי לא הצליחה להוריד את הפוסטרים, ואל תטעו – כל זאת בגלל הכישוף המקבע המוגבר של הרמיוני. ג'יני והארי נכנסו לחדר, שמו את המזוודות ליד הארון והתיישבו על המיטה זה מול זה.

"אתה בטוח שזו החלטה נבונה לספר להם?" שאלה ג'יני.

"מתישהו הם ידעו. רון והרמיוני מוכרחים לדעת." אמר הארי בקול קטן. לא היה לא נעים לעמד מול ג'יני. גם היא תמיד ניצחה.

"כן, נראה לי שאתה צודק." היא נתנה לו נשיקה נעימה והוסיפה, "אני במקלחת, ביי מאמי."

ג'יני יצאה מהחדר והארי נותר לבדו. כששמע את דלת האמבטיה נסגרת, הוציא את שרביטו ולחש, "קוגיטו ארגו סום.... אתה יכול לבוא."

היישר מהחלון קפץ ג'ורג', שנראה כמו פיראט בלי אוזנו, ונחת בחדר. הוא הוציא חבילה ארוכה עטופה נייר עטיפה מקומט.

"תודה, אני חייב לך." אמר הארי.

"שתוק, אתה לא חייב לי כלום. בכל זאת, אחותי הקטנה מתחתנת..." אמר ג'ורג'.

"לא יכולת לעטוף את זה יותר יפה?" שאל הארי והוריד את העטיפה מהחפץ. הוא הכניס אותו לאריזה זהובה-אדומה שעליה רקומה הכתובת: "ג'יני וויזלי".

"מגניב. הלוואי שאוליביה הייתה עושה דבר כזה בשבילי.... כמה זה עלה?" שאל פרד.

"25,000 אוניות... בשביל זה אני עובד, לא?" אמר הארי בחיוך קטן.  

הם שמעו קול צעדים מתקרב לחדר.

"חייב לזוז, בהצלחה הארי," אמר ג'ורג' ונעלם בקול פיצפוץ קטן.

הארי החביא את החבילה מתחת למיטה בדיוק שג'יני נכנסה.

"היי." אמרה ג'יני והתיישבה על המיטה.

"איך הייתה המקלחת?" שאל הארי בחיוך.

"אמממםם... מרעננת."

הם התנשקו נשיקה ארוכה ומענגת (לפחות בשבילם) ואחרי זה הציע הארי לרדת למטה לאכול משהו. ג'יני הסכימה והארי אמר שהוא יורד עוד דקה.

הוא הוציא את החבילה ושם אותה מתחת לשמיכה, כיבה את האור, וירד למטה.

תגובות!!!

		הפרק הבא