הנה הקישור לשיר, למי שרוצה: https://www.youtube.com/watch?v=FYowzK4oxFk
כאן היה מכחול ואנו שניים
מציירים ציור בתוך צבעים, שלא יוכלו לדהות כאן היתה טירה ונהר זורם בלי מים עברתי רק כדי לראות
סוורוס בן העשרים ואחת עמד בחורשה קטנה בפאתי עיירה מוגלגית. אותה עיירה שבה היו ביתו וביתה של לילי, כשעוד היו שניים, ובחיים. הוא זכר איך בילו בצל העצים את חופשות הקיץ, נמלטים מהחום אל קרירותו של הצל ומפטוניה אל השקט של החורשה. הוא זכר איך דימיינו ביחד את טירת הוגוורטס, ציירו אותה בצבעים עזים, בחופש שלפני תחילת הלימודים.
סוורוס טילטל את ראשו. עכשיו זה לא הזמן להיזכר. הוא לא היה צריך להגיע לכאן, גם אם רצה רק לעבור ולראות את המקום. אבל הוא לא הצליח לגרום לעצמו ללכת.
הטירה עמדה בראש הגבע בתוכה נפלו הרבה מילים, שאיש עוד לא אמר הפרחים שרקו מין מזמור מחמיא לטבע היום הוא שיר מאוד מוכר
הוא נזכר בחברות ביניהם. איך לא היו צריכים לדבר כדי להבין זה את זה. הם יכלו לשכב שעות בין הפרחים, ולשתוק. הוא נזכר ברגש החדש שנבט בליבו אז, איך לא ידע את משמעותו ולא היה מי שיסביר לו. היום הוא כבר יודע שזאת הייתה אהבה, אבל זה לא משנה. כי האהבה נבטה גם אצל לילי, אבל עבור אדם אחר. ועכשיו שניהם מתים.
לא, אין טירה אל תביט עליה, היא איננה אין מה לרוץ ככה, אין יותר שמיים הגבירה כבר מתה אין נהר בלי מים עברתי רק כדי לראות
היום כבר אין דימיון מלא חיים של טירת הוגוורטס. אין מה להיזכר בו, הוא איננו. אין מה לרוץ אחרי האהבה בעיינים עצומות, לילי איננה. לילי מתה. נרצחה אתמול בדם קר על ידי אדון האופל. ועבור מי - עבור בנה הדומה לבעלה כמו שתי טיפות מים. הוא לא יכול להעלות על דעתו איך יתמודד עם הילד כאשר יגיע להוגוורטס. עם העיניים של לילי.
הוא יודע שעכשיו נערכת הלוויתם של לילי וג'יימס פוטר. אבל הוא לא רצה, או רוצה, ללכת. הוא עדיין מקנא בפוטר, שעכשיו יקבר ליד לילי. יהיה לידה לנצח.
סוורוס מסיט את מבטו. הוא לא היה צריך לבוא דווקא לכאן ביום ההלוויה שלה, אפילו אם רק רצה לעבור לראות. הוא מתעתק.
הקירות סדוקים, הכל קפא ואתה יושב בראש זקוף וכבר מוכן לשלוט קח את שתי ידי וראה בשתי עינייך היום הכל בוער פחות
סוורוס מופיע במכתש גודריק, ליד בית הרוס עם קירות סדוקים. ביתה של משפחת פוטר.
הוא כבר שמע את התיאור של אדון האופל איך הוא הולך להיכנס לבית בראש זקוף, מוכן להרוג. מי היה מאמין שדווקא כשירצה להרוג את הילד קללתו שלו תחזור אליו?
לא, אין טירה אל תביט עליה, היא איננה אין מה לרוץ ככה, אין יותר שמיים הגבירה כבר מתה אין נהר בלי מים עברתי רק כדי לראות
לא, זה כבר לא ביתה של משפחת פוטר. לא בית מלא חיים ועליז.
אין מה לרוץ אחרי האהבה בעיינים עצומות, מושא אהבתו איננה. מתה. מובאת למנוחות עכשיו לצד בעלה היהיר.
לא יהיו יותר שתיקות נעימות בין חברים. לא דימיון של טירה בה החיים עומדים להשתנות לנצח בפתאומיות.
סוורוס מבין באיחור שגם לכאן לא היה צריך להגיע. גם לא רק לעבור ולראות.
הוא מתעתק פעם נוספת, ומוצא את עצמו בגינת המשחקים בה העז לדבר לראשונה עם לילי.
כאן היה מכחול ואנו שניים מציירים ציור בתוך צבעים, שלא יוכלו לדהות
הוא זכר איך היו שני החברים הכי טובים. איך הבטיחו לעצמם ואחד לשני שיהיו לנצח חברים. הבטחה מלאה באמון, לא אחת שתתפוגג לאחר חצי שנה. רק חבל שהיא התפוגגה אחרי חצי עשור. באשמתו.
לא, אין טירה אל תביט עליה, היא איננה אין מה לרוץ ככה, אין יותר שמיים הגבירה כבר מתה אין נהר בלי מים עברתי רק כדי לראות...
תגובות בונות בבקשה
|