פוטר

היי, כבר הרבה זמן רציתי לכתוב פאנפיק על ג'יימס ולילי המהימים! אז.. הינה אחת בלילה ואני מתחילה לכתוב..

מקווה שתהנו.. אם לא יצליח לי אני יפרסם את זה בפורום..

משפחת פוטר

צהריים.

רוח קלילה נשבה על פניו הצעירות של ג'יימס בן ה-16.

החצר רחבת הידיים של בית משפחת פוטר התפרסמה בפינוקה הטבעי מזה שנים.

בצידו הימני של ג'יימס התפרס בנחת ברורה, חברו הטוב - סיריוס בלק, אחד מבני משפחת בלק האצילי. או לפחות כולם חשבו שהוא אצילי חוץ מסיריוס..

סיריוס ברח מביתו בשנה עברה, כשנמאס לו מכל עניין טוהר הדם שהיה חשוב עד מוות בשושלת הדורות ההדורה בשם בלק. רק את סיריוס האצולה, הכבוד או הגאווה לא עניינו, אותו עניין רק דבר אחד- לעשות שטויות ביחד עם חבריו "הקונדסאים".

כך, יום אחד באמצע החופש הגדול בשנה שעברה, סיריוס הופיע על מפתן ביתם של הפוטרים בתקווה שיש לו מקום. כמובן שסיריוס קיבל מגברת פוטר המון חיבוקים ונשיקות כשבא לבקש מקום בביתם, אבל בכל זאת הוא לא הרגיש שייך לאותו הבית, הוא לא היה הרגיש שייך למשפחת פוטר כפי שהם הרגישו כאשר קיבלו אותו.

צידו השמאלי של ג'יימס היה ריק מאדם, כך שכשלשג'יימס היה צורך להתמתח הוא עשה זאת בלי בעיות (הרי, מכה קטנה לסיריוס לא נחשבת בעיה) 

"אח! נו ג'יימס אמרתי לך דיי כבר להתמתח כמו כלב". אמר סיריוס, יוצא מן השלווה שהיה שרוי בה עד כה.

"סליחה, שכחתי שכלב זה הקטע שלך.." אמר ג'יימס בעודו מגחך מהבדיחה של עצמו.

"אויי קרניים, מה הייתי עושה בלי הבדיחות העלובות שלך?" ענה לו סיריוס, על פניו מתפשט חיוך מסופק.

"תגיד, סיריוס," פתח ג'יימס קצת בחשש. סיריוס הזדקף והביט בו.

"אתה... אתה חושב שיש לי סיכוי עם אוואנס השנה?" שאל, פיהו חמוץ כאילו אכל מאכל דוחה.

 "פחחח אוואנס? הג'ינג'ית ההיא שכל הזמן יורדת עליך ומגנה על סבר-מאוס?" צחק סיריוס.

"אין לך סיכוי." קבע וחזר לשכב, מביט בעננים הבהירים ובשמיים התכולים שבקושי נראו מתחת לשכבת העננים הרכה שעטפה אותם.

"למה אתה תמיד כזה.. פסימי? אה?" שאל ג'יימס מניד בראשו מצד לצד.

"זה התפקיד של רמוס.. אם כבר רמוס, מה איתו?"

"הו, ירחוני, אני מתחיל להתגעגע ללילות שלנו בצריף המצווח.." אמר סיריוס בחולמנות, כמו נזכר ברגעים יפים.

"כן, גם אני מתגעגע, מאוד, אבל תסתכל על הצד החיובי, עוד חמישה ימים חוזרים להוגוורטס! אתה מאמין? שנה שישית! יש אותה ואז את השנה השביעית וסיימנו!"

"היי, בנים!" קראה גברת פוטר מהמטבח דרך החלון הקטן המשקיף לחצר הגדולה.

"ארוחת צהריים, אז דיי לשכב שם ולמתוח איברים! תעזרו לי עם ההכנות!" אמרה וקולה נשמע יהיר ועצבני, אפייני לאישה אחראית ומסודרת.

שני הבנים קמו בבהלה ורצו לכיוון הבית, מיד הרימו צלחות וסכו"ם וסידרו אותם יפה על השולחן, בידיים.

"אמא! תפסיקי לצחוק! אני וסיריוס עדיין לא בני 17 ואת יודעת את זה." התעצבן ג'יימס על אמו.

"חכי, חכי, גברת פוטר. כשהעיקוב יוסר, נבלגן לך פה את כל הבית..." אמר סיריוס בתנועת ניצחון.

"כשתהיו בגירים! כבר לא תהיו פה! חוץ מזה, גם ככה אתם מבלגנים לי פה את כל הבית!" הכריזה גברת פוטר והשאירה את ג'יימס ואת סריוס המומים.

"היי, ג'יימס, אמא שלך הרגע 'קטלה' אותנו." אמר סיריוס לג'יימס ועל פניו הבעה משונה: הכלאה בין תסכול, הלם, גאווה, ואכזבה.

"מה שתגיד אחי.." ענה לו ג'יימס, פיהו עדיין פעור.

גברת פוטר חייכה חיוך רחב ומלמלה משהו בקשר ל'איך הם גדלים כל כך מהר?' וחזרה לעיסוקיה.

אדון פוטר נכנס לבית בצעדים כבדים,

"עוד יום לא מוצלח במשרד הקסמים" הכריז בהגיעו, נתן נשיקה לאשתו על המצח ופרע את שערם של ג'יימס וסיריוס בחיבה.

"יקירי, אני מאוד רוצה שתספר לי איך עבר היום, אבל כרגע, האוכל מוכן ועד שכולנו שבעים אני לא מוכנה לשמוע מילה על העבודה" אמרה גברת פוטר בהדגשה לבעלה, הוא הבין שיצטרך לאכול כדי שאשתו תשמע על מעלליו היום. ולפי הנכונות שלה וההחלטיות שלה, דבר לא ישנה זאת.

הם ישבו לשולחן, פטפטו מדי פעם, אכלו להנאתם, וכשסיימו, סיריוס וג'יימס התבקשו לצאת מן החדר.

'שיחת הורים' חשב לעצמו ג'יימס ונתן בסיריוס מבט מאשים של "אבל רציתי לשמוע!" סיריוס השיב לו מבט מבולבל.

"משרד הקסמים חושב שהמחלקה שלי אינה חשובה עוד, אנו מתכננים לפשוט רגל." פתח מר פוטר בכבדות.

"אבל יקירי, הם לא יכולים לעשות זאת, כל מחלקה נקבעה בקפידות וכל מחלקה נוגעת בדברים הכי חשובים בעולם הקסמים באיזורינו . אני בהחלט לא מבינה מדוע הם חושבים כך." רטנה גברת פוטר והסתכלה במבט דאגני לעבר בעלה המתוסכל.

"ג'נין, איני יודע מה לעשות. הם הביאו טיעונים משכנעים!" אמר דייויד פוטר בכובד ראש.

"אני אקריא לך את המכתב ששלחו לי היום:

מר פוטר הנכבד,

שלום רב,

כידוע לך אתה ראש מלקת 'הפניות לקדוש מנגו'

המחלקה נמצאה כלא חשובה מכל בחינה אפשרית, בסינון שביצענו אתמול בשעה 11:34 בבוקר.

מכתב זה נשלח אליך, ראש המחלקה, כדי ליידע אותך כי נאלצנו לסגור את המחלקה לאלתר.

אני בטוחה שמכתב זה מעורר אצלך שאלות. לשם כך עליך לשלוח ינשוף חזרה לא יאוחר מה- 21/7,

תשאל אותם כל דבר הנתקלת בו כחוסר מענה.

בברכה,

מירנדה מורינגקי, ראש המחלקה לסינון משרד הקסמים ויועצתו האישית של שר הקסמים."

"אני לא יודעת מה להגיד!" פלטה ג'נין פוטר, המומה מהדברים אשר שמעה כרגע.

"שלחתי להם מכתב, שאלתי אותם מדוע יש לסגור את המחלקה. הם שלחו עוד מכתב מייגע ומעמיק." ענה לה דייוויד, עיניו חנוקות מדמעות. המחלקה הזו הייתה עבודת חייו! לסגור אותה יהיה אסון בשבילו.

נספח: 213, תקפות מחלקות במשרד הקסמים.

אדון פוטר היקר, קיבלנו את שאלתך בקשר לסגירת המחלקה 'הפניות לקדוש מנגו' ולנו מספר נימוקים לפשיטת רגלה של המחלקה:

1. המחלקה אינה נמצאת שימושית עוד, מאז ש'בית החולים על הקדוש מנגו' השתדרג וכניסת המבקרים שלו פתוחה לכל.

2. כידוע לך, מחצית מהחולים הדרושים לטיפול נמרץ ומסור בקדוש מנגו, אינם מספיקים להגיע למחלקה לקבל הפניה ומשם להגיע במהירות היתרה לבית החולים בלי, במקרה הגרוע ביותר, למות בדרך. כשביצענו סינון זה ראינו כמה המחלקה מיותרת ואף פוגעת בשלומם של כמליוני קוסמים או מוגלגים הנמצאים בסכנה בגלל יצורים קסומים, כשפים מזיקים, או שיקויים רעילים.

3. עובדי המחלקה מתלוננים לפחות שלוש פעמים ביום על התקציב הדל שהם מקבלים. איננו מסוגלים לסבול זאת עוד.

לסיכום, המחלקה לא עובדת כראוי, לפי ראייתנו היא מזיקה על אף שהיא לא שימושית ואנו נאלצים לסגור את המחלקה בשביל למנוע מעוד חולים בצורה קשה לאבד את חייהם בגלל הפניה מטופשת שנראתה חשובה בעבר.

תודה על ההקשבה ועל ההבנה המלאה,

חברי מועצת תקפות מחלקות במשרד. 

"אוי, יקירי, זה נורא!" ליטפה ג'נין את קרקפתו של בעלה בצורה מנחמת.

"אך, אני חייבת להודות, הם צודקים בכל מילה שלהם. מותק, אתה תיאלץ למצוא עבודה חדשה." אמרה גברת פוטר וקמה ממקומה.

"ג'נין, זו העבודה שאני עוסק בה כל חיי!" ניסה מר פוטר להתקומם כנגדה, למרות שבליבו ידע שהיא צודקת.

"תפסיק לקטר, קיבלת קס"מ בכל המקצועות חוץ מבחקר המוגלגים שבו קיבלת "הל"מ. עם ציונים כמו שלך תוכל למצוא עבודה חדשה בלי בעיות."

"אולי את צודקת", אמר דייוויד ונאנח אנחה עמוקה.

"אני תמיד צודקת" לחשה ג'נין ונעלמה לחדרה.

~~~~~~~~~~~~~~~ 

טוב, זה סוף הפרק. יצא ארוך!!! מקווה שאהבתם. סליחה אם להורים של ג'יימס ישנם שמות אחרים, כי לא מצאתי שום מקום שבהם הם רשומים.

אשמח לתגובות/הערות/תיקונים/הצעות/ועוד... 

		הפרק הבא