אפלה

שם הפאנפיק : אפלה

שם הפרק :  אפלה  

ז׳אנר : מסתורין

פאנדום : הארי פוטר 

שיפ :בלטריקס / רודלפוס , לילי / ג׳יימס , ג׳יני / הארי 

דירוג : PG13

תקציר: זמנים אפלים באו על עולם הקוסמים. עולם הקוסמים טובע באפלה. זהו סיפורן של שלוש מכשפות, כל אחת מהן קשורה בדרך כלשהי אל הזמנים האלו.

כותבת : דממה

פרולוג 

בלטריקס 

 
בלטריקס הייתה רגילה לרעש כלשהו בחדר השינה.

נחירותיו החרישיות של רודלפוס, פסיעות כפות רגלי גמדון הבית. בשום פנים ואופן לא לדממה ששררה בחדר השינה היום.

לכן היא התעוררה בבוקר חג המולד מוקדם בבוקר. מוקדם מדי.

 היא שכבה במיטתה המשותפת עם רודלפוס, בעלה הטרי, ערה לחלוטין, מתכרבלת בשמיכה כנגד הקור, קור של ינואר. מבט קצר בחלון הסגור הבהיר לה ששלג ירד בזמן הלילה, ושצבעם של השמיים עדיין כהה. השמש עוד לא עלתה, אז למה היא התעוררה?

 התשובה הייתה מולה. בעצם, היא לא הייתה מולה, וזה מה שהיה מוזר.

רודלפוס לא היה איתה במיטה, שזה היה מאוד מוזר, כיוון שרודלפוס נהג להתעורר הרבה  אחריה. היא תהתה על העניין דקות בודדות, לפני שדלת חדר השינה שלהם נפתחה. 

בלטריקס החזיקה חזק בשרביטה. 

היא שמעה קול פסיעות חלש. בלטריקס ראתה את בעלה עומד מולה, לבוש, ובידו חבילה עטופה בבד משי. בלטריקס עצמה שוב את עיניה.

רודלפוס לא שם לב שהיא ערה, לכן המשיך לפסוע בזהירות, והניח את החבילה העטופה על שידת הלילה של בלטריקס. הוא הביט במבט כהה על בלטריקס ויצא שוב החוצה. הדלת נסגרה מאחוריו ברעש חלש. 

בלטריקס קמה מהמיטה.

היא לבשה  שמלה שרודלפוס קנה לה כמה ימים קודם, שמלה בצבע כחול עמוק, נעליים מעור איילה בהיר, ואת שיערה גמדונת-הבית אספה בתסרוקת תלתלים מורכבת. היא ענדה עגילים כסופים ומשתלשלים.בלטריקס לקחה את המתנה של רודלפוס, ויצאה מחדר השינה, לאחר שהורתה לגמדונת לסדר את החדר.

 בדרך לחדר האוכל, שכן הדרך הייתה ארוכה,  בלטריקס פתחה את המתנה של רודלפוס.  

רודלפוס רכש לה זוג שמלות נשף מפוארות, אחת כחולה ומעוטרת בתחרה זהובה, ושנייה כסופה, מעוטרת ברקמה ירוקה .  הצבעים של משפחת לסטריינג׳, והצבעים של בית סלית׳רין. 

בנוסף, היו בתוך החבילה הגדולה גם נעליי עקב כסופות, עגילי פנינה ורשת כסופה , שיכולה לעטוף שיער ארוך ושופע כמו שלה. 

היא לא חייכה. רודלפוס  אכזב אותה. הוא  היה צריך לדעת שלבלטריקס אין עניין בבגדים. אבל המתנה שלו, בלטריקס עוד תמצא מה לעשות איתה . 

בלטריקס שמה לב לגמדון בית שניסה להשתלב עם הקיר, ולא בהצלחה מרובה כל כך, והטילה עליו לסדר את הדברים בחדר השינה שלה ושל רודלפוס. 

היא נקשה על דלת אחדר האוכל. בלי לחכות לתשובה, היא פתחה את הדלת. חדר האוכל היה מקושט לחג המולד. עץ גדול מימדים, מקושט בפיות קטנות, ניצב באחת הפינות.  מחרוזות מעוטרות בפתיתי שלג כיסו את הקירות. דבקונים, ממש כמו בהוגוורטס, מצאו גם מקום כעל הקירות מחופי העץ.

 רודלפוס ישב בראש השולחן המפואר, לבוש בגלימה אפורה שהבליטה את תווי פניו.  אחיו הצעיר, רבסטן, ישב מימינו, ואימו, זקנה טרחנית, ישבה לצד רבסטן .רודלפוס הורה לה באצבעו לשבת לצידו. 

היא ישבה לצידו, מרגישה מעט אי-נוחות תחת מבטה הסוקר של גברת לסטריינג׳.

גמדוני-בית זקנים הגישו מאכלים שונים לשולחן.

סופלה תרד וגבינת פרמז׳ן, פודינג חג המולד, ועוד מנות גורמה שונות, שאת רובן גברת לסטריינג׳ הזקנה רק טעמה לפני שדחפה ממנה.

״ חג שמח, בלה.״ איחל לה רודלפוס בסיום הארוחה.

״חג שמח, רודלפוס.״ בירכה אותו בלטריקס.

לאחר שאמו החטטנית יצאה מחדר האוכל, ורבסטן פנה לקלל כמה מוגלגים בלונדון התחתית, רודלפוס ביקש ממנה ללבוש לנשף הערב, בבית משפחת גויל, את השמלה הכחולה שקנה לה.

״כמובן, יקירי.״ היא אמרה ונשקה לו.

השעה הייתה שעת צהריים, באותו חג מולד שעבר מהר מידי, כשאדון האופל זימן את רודלפוס. 

״ בלה, אני הולך. אני אחזור בערך בעוד שלוש שעות, עד שאני חוזר, תתארגני לנשף.״ 

רודלפוס פקד עליה. 

״ כמובן.״ 

זו הייתה המילה שציפו ממנה להגיד כל פעם שרודלפוס פנה אליה. היא הייתה אמורה להיות בסך הכל קישוט, ואם הוא מעוטר באבני חן, כך ערכו שווה יותר. היא הייתה בסך הכל קישוט, צייתנות, מעמד ויופי, אבני החן. 

היא הייתה צייתנית,יפה והמעמד שלה היה גבוה .רק כדי להשיג את מה שרצתה, את הדבר לו השתוקקה יותר מכל, היא נישאה לרודלפוס והפכה את עצמה לקישוט בחברה. 

בלטריקס רצתה את האות האפל. 

 *

לילי

לילי ליטפה את הבטן ההריונית שלה.

באותו זמן ג׳יימס היה בעבודתו. בשל המצב הבטחוני הרעוע, אוכלי המוות שהתרבו וכמובן, וולדמורט, הוא היה צריך ללכת הרבה יותר מוקדם מבכל בוקר אחר. 

אז היא בילתה את חג המולד לבד. עם הארי, הקישוטים, ועם עצמה.  

בזמן האחרון, ג׳יימס היה בעבודתו יותר משהיה בבית. לא שהיא התלוננה, היא הבינה מדוע הוא נאלץ לשהות כל כך הרבה זמן בעבודה, אבל כמה זמן אפשר לבלות בבית, בין ארבע קירות, עם תינוק בבטן, בלי להשתגע ?

לילי לבשה בגדים אקראיים ששלפה מהארון שלה ושל ג׳יימס.

היא אספה את שיערה כדי שלא ייכנס לה לעיניים, דבר שהיא לא הצליחה לסבול, ויצאה מהבית.

רחובות מכתש גודריק היו מלאים במוגלגים שלבשו בגדי סנטה קלאוס ושרו שירי חג. מידי פעם היא זיהתה בינהם גם קוסמים חוגגים, כמו משפחה שלמה שלבשה גלימות ארוכות ואדומות, שרה שירי חג בקולות שהורגלו להטיל לחשים.

 במרכז הכפר הוצב עץ חג מולד ענק בגודלו, מקושט בקישוטים עליזים שהעלו חיוך קל על פניה של לילי.

היא ראתה את בתחולדה בגשוט בין החוגגים,וחייכה אליה חיוך רחב.

בתחולדה, שבזקנתה קראו לה טרללה, חייכה גם היא אל לילי.

עד מהרה לילי לא יכלה לראות את בתחולדה.

לילי חזרה לביתה, משתדלת לא לדרוך על רגלי החוגגים. 

מי היא שתפריע להם ליהנות קצת? 

היא פתחה את דלת הבית, לוחשת ״אלוהומרה״ . דמות ישבה לשולחן האוכל , כוס בירצפת בידה. 

״סיריוס!״ 

סיריוס בלק ישב שם.

״ ממתי זה הבית שלך?״ ישאלה אותו, חיוך רחב על פניה. 

״ מאז הוגוורטס, הבית של ג׳יימס היה הבית שלי. ״ הוא חייך חיוך שהמס את ליבן של כל בנות הוגוורטס. 

״ אבל עכשיו זה הבית שלי, רך-כף!״ 

הוא צחק באופן כלבי ביותר. 

״ איך הבטן שלך?״

סיריוס לא הפסיק לחייך. הוא לגם לגימה גדולה ורועשת של בירצפת , ממתין לתשובה שלה. 

״ בסדר. הבאת לנו בירצפת?״ 

״ברור, את לא מצפה אני אהיה שכחן כמו זנב-תולע, נכון?״ 

הוא הוציא מתיקו שלוש בקבוקי בירצפת. 

״ למה הבאת שלושה?״ 

סיריוס צחק. 

״ אחד בשבילי!״ 

לילי פיזרה את שיערה. היא התיישבה על כורסה רכה, נשענת לאחור. 

״ כמה בקבוקים שתית כבר?״  שאלה אותו לילי, מניחה יד על בטנה. היא הייתה רק בחודש השני להריונה, והארי עדיין לא התחיל לבעוט. 

״ ארבעה. ״ 

לילי צחקה. 

״ יש לך מזל שזה לא מאוד משכר.״

סיריוס צחק. הוא העביר יד בשיערו, פורע אותו.

״ אני רעב.״ אמר. הבטן שלו, כמו מאשרת את דבריו, פלטה קרקור אימתני.

״ אז לך לחברה שלך שתכין לך אוכל.״

סיריוס חייך. עיניו האפורות היו מלאות צחוק.

״ נפרדתי מג׳וליה אתמול. ״

לילי נאנחה.

״ קראו לה יוליה!״

סיריוס ביטל את דבריה והניד בידו, כאילו להגיד ״ מה זה משנה?״

היא נתנה לו כריך. 

״עכשיו צא!״ היא דחפה אותו ממפתן הבית. 

״ להתראות!״ 

הוא הלך, סוף כל סוף. 

		הפרק הבא