זהות

זוג  עיניים אפורות ננעצו בהולכים ושבים. הנערה לה היו שייכות העיניים נשענה על קיר של חנות ישנה ומוזנחת, מרוססת גרפיטי שחור. הנערה טמנה את ידייה בכיסי המעיל השחור שלבשה, הסיטה את כובע הברט שלה נמוך יותר, כך שהאנשים לא יכלו לראות את כל פניה.  כל האנשים נראו טרודים, מתרוצצים הלוך ושוב עם שקיות קניות עמוסות בידיים, חדורי מטרה, עסוקים. הם היו אנשים ״אפורים״. כל העיר הייתה ״אפורה״, משעממת, חסרת עניין. 

הנערה דרכה במגפיה השחורים על שקית ישנה של דג-אנד-צ׳יפס. היא הסתכלה מעבר לכתפה, ווידאה שאף אחד לא עוקב אחריה, ונכנסה לסמטה צרה . לבנות המדרכה היה שחוקות וחלקות, ונצבעו בצבע אפור שדהה עם השנים.  פחי זבל גדולים ומלוכלכים עמדו באמצע הסמטה, צמודים לקיר.חתולה אפורה, שפרוותה מוכתמת, יצאה מאחד מהפחים ובפיה שלד של דג, עליו נשאר מעט מבשר הדג. 

היא דפקה על משהו שבמבט ראשון נראה כמו קיר, אבל במבט שני ומדוקדק יותר, דלת. הדלת נפתחה לכדי סדק, דרכו נגלו פניו של גבר דק, ששיערו השחור מכסה על עינו השמאלית. ״סיסמה?״ שאל בקדרות. ״מארין.״ אמרה הנערה. הגבר פתח את הדלת במלואה.

״היכנסי.״ אמר. בגדיו הבלויים היו בצבע שחור. עינו היחידה שנגלתה הייתה בצבע כחול בהיר.

״ג׳יימס.״ אמרה הנערה.

״אמה.״ אמר ג׳יימס. הנערה,אמה, עיוותה את פניה.

״ אל תקרא לי אמה. קוראים לי אמטר.״

ג׳יימס חייך חיוך שובב. אמטר נכנסה. היא שקעה לתוך אחת מהכורסות הבלויות ופשטה את מעילה. מתחת למעיל היה סוודר ״גולף״ אפור ומכנסיים כהים. ״איפה פרוות-שועל?״ שאלה אמטר את הנערה שישבה בכורסה לידה. הנערה הרימה את עיניה בזעף מהספר בו קראה.

״בחדר הפנימי, עם הרולד. הם מתכננים פעולה חדשה.״

הנערה מוללה בעצבנות את הסריג הכחול הכהה אותו לבשה. היא העבירה דף נוסף בספר, אבל עיניה לא זזו. היא בהתה בדף, מחשבות עמוקות ועמומות מתנחלות בראשה. 

ג׳יימס התיישב על ספה זוגית. הוא הוציא מכיסו מחשב-יד קטן והתחיל לשחק בו. אמטר הוציאה מכיס מכנסיה שלוש תעודות זהות. היא שמטה אותן על השולחן, והן השמיעו רעש עמום, שהקפיץ את הנערה. אמטר ראתה את המחשבה הולכת וקטנה בתוך עיניה הירוקות.

״של מי?״ שאלה והצביעה על התעודות. אמטר חייכה חיוך קר.

״קניינים. עברו מולי והתעודות מבצבצות להם מתוך הכיסים. יש איש שדומה לפרוות-שועל, אישה שדומה לך, ואיש שדומה לג׳יימס.״ היא לקחה אחת מהתעודות. ״את רואה,ליז?״ היא פתחה את אחת התעודות. בתמונה הקטנה נראתה נערה בעלת עור חיוור,שיער שחור ועיניים כחולות כהות. תווי-פניה היו עדינים, והיא דמתה לנערה, ליז. שמה היה אן רובינסון. ״יש לנו עדשות כחולות?״ שאלה ליז את ג׳יימס, ששיחק במחשב-היד שלו. ״המףף?״ שאל. ״שאלתי,״ הדגישה הנערה,״אם נשארו לנו עדשות כחולות?״ ג׳יימס כיבה את מחשב הכיס שלו והחליק אותו לתוך כיסו. ״כן.״ אמר. אמטר בדקה את שאר הפרטים בתעודה. ״היא נולדה ב 1990, ולהוריה קוראים לואיז וג׳ו אנדרסון. בתוך התעודה יש גם פתק, שאומר שהיא עובדת בחנות האופנה בשדרת ג׳ונסון.״ הקריאה אמטר. ליז נאנחה. ״ אני מקווה שהיא לא תתאים לפעולה הבאה. אתם יודעים כמה אני שונאת אופנה.״ היא חייכה חיוך שחשף שורות של שיניים צחורות. 

ג׳יימס לקח עוד תעודה. הוא פתח אותה והראה לבנות. ״דומה לי?״ ליז חייכה. לגבר בתמונה היה שיער שחור, ארוך כמו של ג׳יימס, ועיניים כחולות, בהירות מעט יותר מעיניו של ג׳יימס. תווי פניו היו גסים מעט, מחוספסים. ״הוא נולד בשנת 1980. קוראים לו ג׳וש סטיבן. להורים שלו קוראים אליס והארי סטיבן. יש פה תלוש משכורת! איזה בחור אידיוט!״ הוא הראה בחיוך רחב תלוש משכורת שמן. ״המ.. הוא דוקטור בכימיה. נו, טוב, מה זה משנה, בתיכון הייתי מקבל תמיד תשעים ומעלה בכימיה.״ 

ליז לקחה את התעודה האחרונה. ״אמטר, שלל מצויין! הוא ממש דומה לפרוות-שועל!״ היא הראתה את התמונה. לגבר בתמונה היה שיער חום מכסיף ועיניים ירוקות נוצצות. תווי פניו היו עדינים ועורו חיוור. ״קוראים לו ג׳ק סטיוארט. הוא נולד בשנת 1969. להורים שלו קוראים דאנקן וג׳ולי סטיוארט. ו-לא תאמינו, הוא, הוא, פקיד במשרד האוצר!״ סיימה ליז את המשפט בתדהמה. ג׳יימס פלט שריקה. ״אמטר, שיחקת אותה.״ אמר, חיוך קונדסי על פניו. אמטר הורידה את כובעה. ״ סתם מזל.״ אמרה בעצלתיים. שיערה הבלונדיני התפזר על גבה.

דלת נפתחה. השלושה הניחו את התעודות על השולחן. גבר, שכנראה היה פרוות-שועל, שכן הוא מאוד דמה לג׳ק סטיוארט הופיע בחדר. ״ הבאנו תעודות.״ אמר ג׳יימס והצביע על התעודות. ״ הבאנו?״ שאלה אמטר בעוקצנות. ״אני הבאתי, לא אנחנו.״ אמרה. 

פרוות-שועל העביר יד בשיעור החום המכסיף ושלף מקטרת מכיס מכנסיו. ״בואו נראה את השלל.״ אמר והתיישב על הספה לצד ג׳יימס. ליז לקחה את התעודה של אן רובינסון. היא פתחה אותה, והראתה לפרוות-שועל הנדהם את התעודה עצמה. ״אן רובינסון, 1990, בת ללואיז וג׳ו אנדרסון. עובדת בחנות האופנה בשדרת ג׳ונסון .״ פרוות-שועל הדליק את המקטרת שלו. ״מי מצא את זה?״ שאל. הוא העביר את מבטו בין השלושה. ״אני. חכה עד שתראה את השאר.״ אמרה אמטר. היא לקחה את התעודה של ג׳וש סטיבן ופתחה אותה. תמונתו של ג׳וש סטיבן, הדוקטור לפיזיקה נגלתה. ״ג׳וש סטיבן, 1980. בן לאליס והארי סטיבן, דוקטור לפיזיקה. תלוש המשכורת,״ אמרה והוציאה את התלוש. לסתו של פרוות-שועל נפלה מטה. שפמו השעיר זז. ״עשרת-אלפים יואנגים.״ אמרה אמטר בחדוות-ניצחון. ״והשלישי?״ שאל פרוות-שועל. ״אה,״ חייך ג׳יימס,״השלישי יביא לנו הכי הרבה תועלת.״ הוא לקח את התעודה השלישית. 

״ג׳ק סטיוארט, 1969. בן לדאנקן וג׳ולי סטיוארט. פקיד במשרד האוצר.״ פרוות-שועל חייך חיוך רחב. ״מתאים בדיוק לפעולה שתכננתי עם הרולד!״ הוא קם בהתרגשות מהספה ונכנס לחדר קטן. ״הרולד! שלל מצויין! מתאים לפעולה בדיוק!״ הם שמעו את קולו של פרוות-שועל בעמימות, שכן הדלת שהובילה לאותו חדר בו היה הרולד, הייתה סגורה. 

הדלת הנ״ל נפתחה בחבטה. הרולד, גבר בגיל העמידה, מוצק ושמנמן מעט נכנס לחדר. הוא מולל בהתרגשות קווצות שלמות מהשפם שלו. ״ איזה מזל,״ מלמל.״איזה מזל!״  היא התיישב על כורסה ורודה ואחז בידו מסמך כלשהו. פרוות-שועל נכנס אחריו והתיישב ליד ג׳יימס. ״תעביר לי, הרולד, את התוכנית!״ הרולד העביר לפרוות-שועל את המסמך.

פרוות-שועל השתעל מעט והקריא: 

התוכנית שעתידה להתבצע בתאריך 24.1.2010: 

תעודות זהות נדרשות: עובד ממשל, דוקטור לפיזיקה/כימיה 

פרטי התוכנית: 

על האדם שיתחזה לעובד הממשל להסית את חבריו לעבודה למרד במפקד המשרד,השר. עליו להיזהר שמא אין מלשינים בחבורה אותה הוא מתבקש להסית. במקרה של הלשנה עליו להמשיך לפעול כרגיל, ובחקירה ,אם תתבצע אחת כזו לשוחח בצורה זו: 

״ מה שמו של זה ש״הלשין״ כביכול?״ לשאול בנחת. 

לאחר שאמרו את שמו, על עובד הממשל להגיד,במילים אלו:״ הוא, לא כל כך אוהב אותי. מעליל עליי עלילות שווא. אני מעולם לא הסתתי אף אחד כנגד כבוד השר.״ להגיד בנימה של חולק-סוד. 

לשכנע כך, ובעוד כל מיני ״ חלטורות״ , ולאחר מכן להמשיך להסית כנגד הבאיש שהלשין. 

לאחר החקירה להמשיך, בפרופיל נמוך, להסית כנגד השר. לארגן מרד, במילים אחרות. 

 על הדוקטר לכימיה, לערבב מיני חומרים שיצרו פיצוץ ליד המשרד של עובד הממשל.״ 

פרוות-שועל הפסיק להקריא. ״זה הכל, לעת עתה.״ הוא שאף עמוקות מהמקטרת שלו והניד את ידו כדי שיצאו. 

״ למה אתם חושבים שהוא מסרב?״ שאל ג׳יימס כשיצאו מהחדר. אמטר פלטה נחרה. ״זה ברור. הוא לא רוצה שיהיו הדלפות.״ אמרה תוך לבישת המעיל. ״ נכון.״ אמרה ליז ומיהרה לסייע לאמטר להכניס את ידה הימנית לתוך השרוול,״׳זה הכי הגיוני.״ אמרה. ״אבל ממתי פרוות-שועל נוהג בהיגיון?״ הקשה ג׳יימס. ״מאז ומעולם,״ אמרה אמטר וחבשה את הברט שלה,״אתה פשוט לא מבין את ההיגיון שלו.״ היא חייכה חיוך רחב. ״נכון.״ אמר ג׳יימס. ״אני לא מתיימר להבין. ״  

		הפרק הבא