התערבות

3, 2, 1-

"תסתום את הפה שלך, פוטר!" צעקה לילי אוואנס. מרי נאנחה. שוב כמו בכל בוקר, ג`יימס ולילי החלו לריב. ועל הבוקר של השנה החדשה...

"למה שאת לא תסתמי בעצמך, אוואנס! כל היום רק צועקת ורוטנת!"

סיריוס גנח אל הכרית. יש דברים שאסור לעשות בבוקר. אחד מהם זה לצרוח כמו משוגע.

"זה עדיף על להיות על זונה ממין זכר!"

"עדיף זונה ממין זכר על מישהי שבחיים לא היה לה חבר!" התשובה של לילי כנראה הייתה שקטה, כי לרגע השתרר שקט.

"מה?! לא! פוטר, חתיכת סוטה!"

פלאק!

ג`יימס פוטר חטף את הסטירה היומית שלו. לחיו הימנית בערה והוא חשק שיניים. לצערו, לילי הייתה בת והוא לא הרביץ לבנות.

לילי מיהרה אל מחוץ לחדר המועדון, בעוד ג`יימס נופל על הספה הארגמנית. כל בוקר במשך שש שנים אותו סיפור: אוואנס והוא רבים על הדברים הכי טיפשיים ומתנקמים אחד בשני. כיף זה לא היה, למרות שההבעה על פניה של לילי כאשר גילתה את עשרות העכבישים שהתרוצצו בחדרה... ג`יימס התענג על הזיכרון המתוק. הצווחה, המבט. המבט. הוא צחקק מעט.

"קרניים, זה היה חייב להיות ברבע לשבע בבוקר?" התלונן סיריוס, כשהוא יורד מהמעונות עם מכנס פיג`מה בלבד. הוא שפשף את עינו הימנית וחסם פיהוק ענקי.

"מה אני אעשה שהיא הייתה פה?"

"אתם כמו שמן ומים," התלונן סיריוס, מתיישב על הכורסה מול האח. "לא מסתדרים וכנראה גם אף פעם לא תסתדרו."

ג`יימס משך בכתפיו. "כנראה. אשמתי שהיא מעצבנת? זאת לילי אוואנס, הילדה הטיפשה משנה ראשונה שחושבת שהיא יודעת הכול." ג`יימס הזעיף את פניו.

"היא באמת יודעת הכול."

"חוץ מאיך להיות יפה ולא-מעצבנת." סיריוס נחר בבוז. "בחייך רך-כף, ראית אותה! היא מעצבנת יותר מסבר-מאוס."

"לא נחרתי בגלל זה קרניים-"

"אז בגלל מה?"

"אתה טועה לגבי לילי בדבר אחד, היא בחורה מאוד יפה ומושכת-"

ג`יימס התחלחל.

"-הרבה בנים מזמינים אותה לצאת והיא מסרבת. גם אני ניסיתי פעם ולא ממש הל-"

"ניסית להזמין את אוואנס לצאת איתך?! איוו! מגעיל!" ג`יימס עיוות את פניו בגועל. "לא הייתי נוגע בה עם מטאטא!" סיריוס גיחך.

"אתה מודע לזה, קרניים, שאתה היחידי שחושב שהיא מכוערת-"

"מי מכוערת?" שאל רמוס שבדיוק חזר מארוחת הבוקר.

"לילי אוואנס. ככה לפחות ג`יימי שלנו חושב." ג`יימס זרק עליו כרית.

"אל תקרא לי ג`יימי!"

"לילי אוואנס, מכוערת? ממש לא. לדעתי היא יפיפייה קרניים. טוב, תשאל את מי שאתה רוצה והוא יגיד לך ככה."

"באמת?" שאל ג`יימס בחוסר אמון. רמוס הנהן.

"קדימה סיריוס," קפץ ג`יימס מהספה הנוחה, "הגיע הזמן לארוחת בוקר." סיריוס יבב.

"לא רוצה. רוצה לישון!" סיריוס התכרבל כנגד הספה. "תעירו אותי אחרי השיעור השלישי."

רמוס היה מוכן: "אין מצב שאתה מפסיד את השיעור הראשון!" קרא רמוס ותפס באוזנו של סיריוס. "קדימה רך-כף, לך להתקלח!" הוא החל למשוך את סיריוס המתבכיין ("אבל ירחוני! אני לא שובר מסורת! אוו! אל תמשוך חזק!") לעבר מעונות הבנים. ג`יימס גיחך וחזר לשבת על הספה.

"אתם אף פעם לא תסתמו את הפה על הבוקר, מה ג`יימס?" ג`יימס הסתובב כדי להבחין במרי מקדונלד, חברתה של לילי אוואנס, וידידה קרובה שלו מילדות.

"אשמתי שהחברה שלך מעצבנת על הבוקר?" הוא חזר לשכב על הספה הנוחה.

"לא, אבל זאת אשמתך שהקול שלך מגיע לטונים כאלו גבוהים. יש אנשים שרוצים לישון." מרי התיישבה על הכורסה שעליה סיריוס ישב לפני כמה רגעים. "בני שנה ראשונה המסכנים, לא מבינים בטח למה המדריכים הראשיים רבים על הבוקר." מרי נענעה את ראשה כאם נוזפת. ג`יימס רק שלח לה חיוך מלאכי.

"שיתרגלו."

מרי רק נאנחה. אם השנה החלה ככה, לכו תדעו איך היא תסתיים עם השניים האלו...

-

"היי, מורפי!" קרא ג`יימס לעבר נער גבוה.

אדריאן מורפי היה תלמיד שביעית וקפטן נבחרת הקווידיץ של הפלפאף. הקשר שלו עם ג`יימס היה מקצועי בלבד, לכן הופתע אדריאן לראות את הנער הממושקף פונה אליו. עונת הקווידיץ טרם נפתחה ואתמול בירך אותו ג`יימס על בחירתו לקפטן, אז מה-

"מה דעתך על אוואנס?" שאל ג`יימס. אדריאן כיווץ את גבותיו בשאלה.

"אוואנס כמו בלילי אוואנס?" ג`יימס הנהן בחוסר סבלנות. "מאיזו בחינה?"

ג`יימס גלגל את עיניו, לפעמים ההפלפאפים האלו יכולים להוציא אותו מדעתו.

"חיצונית."

"אה, אני חושב היא יפיפייה אמתית, אני לא חושב שיש מישהו בשנה שביעית – חוץ ממך כמובן – שלא חושב שהיא יפה. שמעתי שכמה תלמידי שנה רביעית רוצים לנסות להזמין אותה לצאת, היא נפנפה את כו-"

"כן, כן, אני יודע." ג`יימס נפנף מולו ברוגז. "לעזאזל."

"למה אתה שואל?" שאל אדריאן.

"סתם, לדעת."

"אתה לא במקרה... אתה יודע." ג`יימס מצמץ אליו מספר פעמים ופרץ בצחוק. כמה תלמידות שנה חמישית נאנחו.

"אני ואוואנס?! הצחקת אותי, מורפי." ג`יימס הסתלק מהמקום, מצחקק. אדריאן רק הביט בו בבלבול ושלח מבט אל מרי, שרק משכה בכתפיה.

זה דיי ברור שג`יימס ולילי ישבו בקצוות נגדיים ומדי פעם אפילו בשולחנות שונים. הם פיתחו לעצמם עם השנים כמה חוקים, למשל: מגע מותר רק אם ג`יימס ממש מעצבן את לילי; במידה ואחד מהם לא מצליח במשהו, רשאי השני לצחוק לאידו (אם בסתר או אם בגלוי), אולם אסור להפיץ על כך שמועות (חוק זה נקבע לאחר חג המולד של השנה הרביעית); אסור בתכלית האיסור להיות קרובים יותר מאשר עשרה סנטימטר, להוציא סטירות שג`יימס פשוט ראוי להן; והכי חשוב – אסור להתאהב אחד בשני!

אבל כמו שאדם חכם (סיריוס בלק, שנה ראשונה) אמר פעם: חוקים נועדו כדי שישברו אותם. וזה מה שהוא ומרי תכננו לעשות.

הפרק הקודם		הפרק הבא