אהבת אמת

צ'ו הסתובבה במדשאות באומללות.

לפתע התיישבה והביטה על האגם הרוחץ באור הירח הכסוף. דמעות הציפו את עיניה המלכוסנות. היא הליטה את פניה היפות בידיה העדינות ושיערה השחור והחלק הסתיר את ראשה.

צ'ו כלל לא הבחינה בהארי, שבגללו בעצם בכתה. שוב ושוב שאלה את עצמה למה לא הלכה עם הארי לנשף בחג המולד לפני שנה. ואז סדריק מת, וצ'ו התאהבה על כל הראש בהארי.

אבל למרות שראתה שזה לא כל כך נעים לו, היא הייתה חייבת לבכות! ואז הוא הפסיק לאהוב אותה.

אבל היא טעתה. הארי עמד שם, בשיערו השחור ועיניו הירוקות הבורקות. הסלטה שבבטנו התהפכה שוב ושוב. הוא בעצמו בא לכאן כדי למצוא פיתרון מה לעשות עם צ'ו, ואיך לסדר את העניינים בניהם אחרי מה שקרה ביום האהבה.

לפעמים זה עזר לו - להביט ככה סתם באגם הכסוף שמדי פעם יוצאת ממנו זרוע תמנון עצלה ועצומה.

בגלל שיום הלימודים נגמר, הוא לבש מכנסי ג'ינס פשוטים וחולצת פולו ירוקה שהדגישה את עיניו.

בעוד הוא מתלבט ורגליו נשאו אותו מבלי שהרגיש בכך אל צ'ו. כששם לב לכך, כבר היה מאוחר מדי. צ'ו כבר הבחינה בו והביטה עליו בהשתוממות וציפייה.

"אה... צ'ו. אני מצטער מאוד על מה שקרה בהוגסמיד פשוט... אני לא כל כך טוב בדייטים. אף פעם לא יצאתי עם מישהי והרמיוני היא לא מי שאת חושבת שהיא... היא ממש לא החברה שלי. פשוט לא חשבתי שזה יפגע בך. אני נשבע לך שאני לא מאוהב בה. היא ידידה שלי ואני ידיד שלה, בדיוק כמו שאני ורון ידידים. ואני יודע שלהזכיר את סדריק זאת הייתה הדרך שלך לבדוק אותי, אבל אז הייתי מאוד מבולבל ופגוע ונעלב אז לא הבנתי את זה... אני יודע שזה לא הולך ככה אבל במחשבה שלי הייתי בטוח שאם היית רוצה לדעת, היית שואלת אותי אם אני אוהב אותך." פה הוא עצר כדי לקחת אוויר.

צ'ו הביטה בו בתדהמה, ואז קמה. היא הסמיקה מעט ושאלה בלחישה רועדת: "אז אתה כן אוהב אותי?"

הארי הסמיק גם הוא, הרבה יותר ממנה וענה: "כן, צ'ו. מאז המשחק בקווידיץ', מאז שחייכת וניסית להשיח את דעתי, אני אוהב אותך. אבל... שלא תחשבי שאני שמח על שסדריק מת, ואני מצטער שאני אומר את זה ישירות אבל סדריק היה אמיץ מאוד ואני חושב שהוא מת כגיבור, ואני גם מאוד מאוד עצוב שהוא מת כי הוא היה קוסם ישר והוגן וגם יפה מאוד ומוכשר."

הפעם, לא כפי שהארי ציפה וחשש, צ'ו הזילה רק דמעה אחת. היא חדלה לאהוב את סדריק. היא הייתה עצובה מאוד שהוא מת - מכל מיני סיבות, אבל היא ידעה שסדריק שייך לעבר ושהיא כבר לא אוהבת אותו אלא את הארי.

פתאום הארי נישק אותה. הוא חיבק אותה בכוח ותשוקה והיא נישקה וחיבקה אותו חזרה. אני חושבת שאיש מעולם לא הצליח להחזיק את נשמתו כל כך הרבה זמן, כי הם לא הרפו במשך שעות.

ואז נראו קרני השחר הראשונות והם התנתקו, חייכו והסמיקו וחזרו במהירות לחדריהם.

		הפרק הבא