להיות גריפינדורי/עינה

תודה לבטאית המדהימה שלי, גל, שביטאה לי מהר ויפה...


הם עמדו שם, אחיו וחבריו, מחכים למיון שיתקיים בעוד מספר דקות.
הוא לא הסיר את מבטו מהמצנפת.
'הלוואי שאתקבל לסלית'רין' הוא חשב לעצמו.
"מרותק למיון, סוורוס?" אמרה בלאטריקס בקולה הקר והמלגלג.
סנייפ קפץ מהשולחן והסמיק.
"בלה, הבהלת אותי!" אמר סוורוס וחייך חיוך מאולץ.
בלאטריקס שוב צחקה בקור.
המיון התחיל. סבלנותו של סנייפ הצעיר כמעט שפקעה, עד שלפתע קול הפתיע אותו.
"סנייפ, רמול!" רמול, רועד מקור ומהתרגשות פסע בזריזות לכיוון השרפרף הקטן.
"גריפינדור!" שאגה המצנפת לאחר דקה. סוורוס סנייפ נראה כאילו דחפו לו אגרוף לבטן, ואילו סיריוס בלק, ג'יימס פוטר ופיטר פטיגרו קפאו במקומם.
מחיאות כפיים חלושות נשמעו משולחן גריפינדור, ומייד דאו.
רמול, מסמיק כולו, ובעיקר מופתע פסע לכיוון שולחן גריפינדור.

למחרת, שלושה ינשופים נחתו ליד צלחתו של רמול שישב בודד בקצה שולחן גריפינדור.
הינשוף הראשון, אוח גדול וחום, שרמול זיהה כינשוף המשפחה, נשא מכתב אדום. צרחן.
רמול לא רצה לפתוח, אך לא הייתה לו ברירה אחרת.
"גריפינדור?! השתגעת? איזה בושות הדבר עשה לי עם האדון! איזו בושה למשפחה! אני לא מאמינה שהדבר בכלל יכול לקרות!"
הסלית'רינים היו היחידים שצחקו.
כל הגריפינדורים זעמו, והשאר נראו מודאגים לגורלו. סוורוס סנייפ הסמיק, והתחיל לצחוק גם.
הינשוף השני היה צח כשלג, ינשוף של הוגוורסט. הוא נשא על רגלו מכתב שעליו התנוסס סמלו של בית סלית'רין בגאון. רמול כבר ניחש מה בערך כתוב במכתב, והוא צדק.

'גריפינדור!
איכס, איזה טעם.
אל תשכח את הסיסמא: 'אכול ושתה כי מחר- קרושיו!'
שלך,
הסלית'רינים'

הינשוף השלישי נשא פיסת קלף מגולגלת שעליה היה כתוב רק ארבע מילים-'אתה לא אח שלי.'
עוד לפני שרמול הצליח להחליט איך להגיב, רצו לעברו סריוס בלק וג'יימס פוטר, כשחיוך מרוח על פניהם.
"עכשיו, שאתה לא בן של הוריך," פתח סריוס.
"ולא אח של סבר- מאוס," הוסיף ג'יימס.
"אתה גריפינדורי!" שאג סיריוס.

רמול מעולם לא היה מאושר כל כך.

		הפרק הבא