מסוכנת

כול הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג, ואין לי שום כוונה להרוויח כספית מפאנפיק זה.

לוסי תמיד ידעה שהיא מיוחדת.

אבל למה, למה היא הייתה צריכה לדעת בדרך הקשה שהיא גם מסוכנת?

לפני שנתחיל בסיפורינו, צריך לדעת את אילן היוחסין של משפחת גולדן.

סבתא של לוסי- אמנדה, הייתה וילה. היא התחתנה עם קוסם צעיר.

סבתא של לוסי (מהצד השני) הייתה הרפיה. גם היא התחתנה עם קוסם.

הילדים שלהם- אמה של לוסי ואביה- התחתנו.

ואז לוסי נולדה.

הוריה של לוסי תמיד אמרו לה שהיא מיוחדת. שתמיד יהיה לה תפקיד יום אחד. לוסי האמינה בזה. בכול ליבה.

לוסי הייתה מאוד יפה.

היה לה שיער שחור שגולש עד המותניים, ועור בהיר וחלק, נמשים שריצדו מתחת לעיניה שבגוון כחול, כמעט סגול.

היא אומנם נראתה טוב, אבל היא עצמה פחדה ממה שהיא יכולה לעשות.

כשהייתה בת אחת עשרה, קיבלה מכתב מהוגוורטס. היא לא הופתעה, בהתחשב בעובדה שמהיותה בת שלוש, קראו דברים מאוד מוזרים בקירבתה.

היא גם אהבה לשיר. קולה הצלול היה מקסים אנשים. (וגורם להם להתהפנט. אבל זה פרט שולי)

כשהגיעה להוגוורטס והתמיינה, נשמעו לא מעט שריקות. היא התמיינה לגריפינדור, לגאוותה הרבה.

ואז, אותו ילד מעצבן עם שער שמזדקר לכול הכיוונים, ועיניים חומות התחיל להציק לה.

לא בסגנון של התלת- קללות- וצביעת- שער- בגוונים- מביכים, אלא יותר בכיוון של מתי- את- תסכימי- לצאת- איתי-?- ואם- לא- תסכימי- אנדנד- לך כול- החיים.

היא לא ממש זכרה את שמו של אותו נער, רק שהוא ישב איתה בקרון ברכבת, וישב לידה בשולחן של גריפינדור.

גם עכשיו, לאחר שלוש שנים סיוטיות הוא עושה את זה.

אחיו הצעיר, אלבוס, היה שקט וקטן, ולוסי חיבבה אותו.  מר- פוטר- קוץ- בתחת לא אהב את זה במיוחד.

ולקראת השנה הרביעית, מתחיל סיפורינו.

ביום שבו תלמיד שנה שנייה נחטף, בידי אוכלי המוות לשעבר, אשר נוקמים את מותו של אדונם, וולדרמורט.

שמו של התלמיד הזה, הוא אלבוס סוורוס פוטר.

זה דיי הקדמה, והסיפור מתחיל אחרי שאלבוס נחטף....

נ.ב. שלוש תגובות ואני ממשיכה...

		הפרק הבא