זה היה בליל חורף סוער.
לילי, עבדה במטבח לאחר שעות של עבודה.
"לילי, תני לי לבשל, ולכי לנוח! עבדת קשה כול היום!" קרא ג'יימס אל אישתו ביאוש, אבל לילי הייתה עקשנית מטבעה.
"ג'יימס זה שעבדתי היום קשה, לא אומר שאני חסרת ישע! אני יכולה לבשל לבד!"
ג'יימס קרס על הספה ביאוש. זה שבועיים שהוא מנסה לגרום לה להפסיק לעבוד קשה גם בבית, אבל שלוש שנים איתה הראו לו את הצד העקשן בה.
אחרי ארוחת ערב דשנה, ג'יימס ולילי ישבו על הספה בסלון.
"יפתי, למה את לא נחה? את יודעת שאני לא אסרף את הבית."
לילי גיחכה בשקט.
"אולי באמת אצתרך לנוח יותר..." מלמלה בשקט.
"מה זאת אומרת 'אצתרך'? לילי, יש משהו שאת לא מספרת לי?" הזדקף ג'יימס על הספה.
לילי נאנחה מעט.
"אקספקטו פטרונום." נופפה בשרביטה, ואיילה כסופה יצאה משם.
ג'יימס הסתכל על האיילה בחיבה.
"זה בגללך, ג'יימס. זה חוק בטבע. אייל ואיילה נמשכים אחד לשני."
האיילה נעלמה. לילי לטפה את זרועו של ג'ייימס בהסך דעת.
"כמו שבטבע, אחרי שאייל ואיילה נפגשים, נולד להם במבי."
ג'יימס קם פתאום מהספה.
"מה אמרת?!"
לילי חייכה אליו. "שמעת מצויין ג'יימס. הולך להיות לנו במבי קטן."
ג'יימס סחרר את לילי באוויר.
"אנחנו עומדים להיות הורים!"
הוא הוריד אותה. "מתי?"
"בעוד חמישה חודשים, ג'יימס. למה-"
"חמישה חודשים? למה לא אמרת לי? אנחנו צריכים להודיע לכולם!"
לילי צחקה, ונישקה את ג'יימס. "לאט יותר, סופרמן. הבמבי הקטן שלנו לא עומד בקצב."
ג'יימס הושיב אותה על הספה.
"את נחה מעכשיו, ולא מעניין אותי מה. ברור?" הוא נופף באצבע מאיימת אל לילי.
"איך נקרא לבמבי שלנו?" שאלה לילי את ג'יימס כשהתיישב לידה.
"תחליטי את. ליל, את הצלחת להפתיע אותי, ואז הבנתי שאני אוהב להיות מופתע, אז תפתיעי אותי עם השם."
לילי צחקה. "מה דעתך על- הארי ג'יימס פוטר?"
"זאת אומרת, הארולד?"
"לא הארולד. רק הארי. הארי פוטר." לילי גלגלה את צרוף המילים על לשונה.
ג'יימס חייך אליה באהבה גלויה. "עכשיו לכי לנוח. אני אסדר את המטבח."
כעבור חמישה חודשים, שבועיים, ושלושה ימים...
ג'יימס נכנס בין דלתות בית החולים. הוא הלך במהירות לקומה שלוש, מחלקת יולדות.
הוא נכנס לחדרה של לילי, שהעבירו אותה לשם לאחר הלידה.
ג'יימס נישק אותה. "איך את מרגישה?" שאל, בעודו מסתכל על בנו השלוו בזרועותיה של אמו.
"מאושרת, ג'יימס. תראה אותו- הוא דומה לך כול כך."
ג'יימס חייך אל אישתו התשושה.
"והוא יגדל להיות אייל גדול, נכון?" לחשה לילי. "בדיוק כמו אבא שלו."
ג'יימס נישק את ראשו הקטן.
"הבמבי הקטן שלנו, לילי, הולך להיות גדול וחזק, אייל האלפא. מה את צוחקת?"
לילי נישקה את ג'יימס.
"הבמבי הקטן שלנו."
|