מחנה החצויים?!

התהלכתי במחנה. והתחלתי לחשוב, 'מבין כל האנשים בעולם דווקא אני?, אני נבחרתי להיות פרסי החדש?' 

לא שמתי לב שראיתי את האחים שוד, זה קרה כל כך מהר רגע אחד אני הולך רגע שני מכוסה בנוזל לא ידוע.

"קונור! טראוויס! אני אשמיד אתכם!" צעקתי בכעס.

אני ניסיתי להשתמש ביכולות של פרסי. ולהפתעתי זה עבד.

זימנתי מים שישטפו אותי, והם הגיעו.

אחרי ששטפתי את עצמי ייבשתי את עצמי בעזרת כוחות המים. רדפתי אחרי קונור ותפסתי אותו.

"תקשיב לי טוב חתיכת אידיוט, זה לא מצחיק אותי עכשיו תן לי את שיקוי האנטי אהבה."

"למה?" ענה בקול ילדותי.

"כי גרייס רוצה לחיות." 

"אבל זה מצחיק לראות את פייפר מתעצבנת, בעצם אני מופתע שהיא עדיין לא מצאה אותנו."

"תביא לי את זה עכשיו." אמרתי באיום.

"לא"

"לא, אין בעיה." שרקתי חזק. "פייפר תפסתי אותו!"

"לא לא לא לא לא!, בבקשה רק לא זה!"

"אתם הבאתם את זה על עצמכם."

פייפר הגיעה בריצה. "תודה שתפסת אותו בשבילי פרסי עכשיו זה הזמן לנקמה."

עזבתי אותם. ולא ראיתי את קונור ואת טראוויס עד המדורה הערב.

במדורה פייפר וג'ייסון ישבו מחובקים.

קונור נראה כאחד שעל סף מוות. כל גופו היה חבול.

ואילו טראוויס נראה מפוחד אך לא חבול.

ולפתע ניקו הגיע כולו פצוע ומדמם. 'יופי רק מדברים על המוות.'

חשבתי ברטינה.

"ויל תביא אמברוזיה ונקטר!" הרי כולם ידעו שניקו וויל יוצאים.

ויל רץ וחזר כעבור  20 שניות.

השקיתי אותו בנקטר, והוא בתגובה הרפה את שריריו.

הייזל בכתה מאחור בעוד פרנק מחבק אותה.

הובילו את ניקו למרפאה.

אנשים פיק ראשון למה אף אחד לא מגיב לי?!?!?!

הפרק הקודם		הפרק הבא