מחזמר

[ALIGN=Center][b]שם הפאנפיק:[/b] מחזמר. [זה השם היחיד שהצלחתי למצוא, אז אשמח להצעות נוספות]
[b]שם הכותב:[/b] רייצ'ל. אני מאמצת את השם הזה.
[b]פאנדום:[/b] סטארקיד 3>
[b]דירוג:[/b] PG חלש/G. לא בטוחה.
[b]שיפ:[/b] ג'ואי/לורן מרומז, דארן/מרדית', דילן/מרדית' מרומז חד-צדדי.
[b]ז'אנר:[/b] פלאפי, רומאנס.
[b]ויתור זכויות:[/b] לכל חברי סטארקיד המהממים והמדהימים שהביאו מתנה לעולם בעצם קיומם (בייחוד אתה, דארן ♥)
[b]תודה לבטא הנוראית שביטאה לי את הפאנפיק הנוראי והמזעזע הזה בצורה שגורמת לי להקיא:[/b] הילה. שונאת אותך <<
[b]הערות:[/b] לפיק הזה אין שום קשר למציאות בצורה כלשהי. אני מתכוונת, דארן באמת עזב את סטארקיד, אבל מפגשי הפיצה והזוגות המצוינים בפיק מומצאים לחלוטין - כמו כן גם המחזמר החדש.
חוץ מזה, כמו כל הדברים שאני כותבת, הוא ממש נוראי. הדמויות יצאו לא קאנוניות בשיט, אפילו דארן - שהוא בערך הדבר הכי קאנוני כאן XD
[b]תודות:[/b] לכל האנשים שחפרתי להם בהודעות, שקראו את הפיק והיו כזה 'תפרסמי את זה כבר!'
אני אעלב באופן אישי אם לא תכתבו לפחות שתי שורות. מצפה לת"ב כואבת.
[i]הפיק מחולק לשני חלקים, אז זה החלק הראשון. תהנו![/i][/ALIGN]
[ALIGN=Center]~*~[/ALIGN]
מרדית, ג'יימי, רייצ'ל ולורן היו בדרכן לסן-פרנסיסקו, שם מצאו במה לחזרות לקראת מחזמר חדש שהם מתכננים להעלות. הוא היה קצת לא מגובש, אבל חברי הקבוצה היו בדרכם לשכתובים וחזרה ביחד.
ג'יימי נהגה, לורן ישבה במושב האחורי יחד עם רייצ'ל, ומרדית' ישבה במושב הקדמי ובהתה בחלון. זאת תהיה הפעם הראשונה מזה חודשיים, פחות או יותר, שכל הקבוצה נפגשת ביחד. כמובן שמפגשי הפיצה של הקבוצה הקטנה שלהם היו מקסימים - הבנות ישבו ודיברו, לורן וג'ואי היוו מוקד תשומת הלב בעודם הזוג היחיד, ודארן. למרות שהוא כבר פרש מסטארקיד, הוא בא לכל המפגשים שלהם; אולי בגלל שקשה כל-כך לוותר על מישהו כמוהו.
מרדית' הוציאה את הטלפון שלה מהכיס. אין שום הודעה חדשה. היא ראתה שדארן מחובר, וחיוך נפרש על פניה. 'בדרך לחזרות למחזמר חדש. לא מתגעגע לזה? ;)'
היא חיכתה עד שיענה. תמונת הפרופיל שלו עדיין הייתה ממפגש הפיצה האחרון שלהם. כולם ביחד כשדארן במרכז, עם משקפי השמש הורודות והיודועות לשמצה שלו. 'לא, לא ממש. אני מתכונן לעוד הצגה של הדוויג.'
מרדית' חייכה וצמרמורת נעימה עברה בגופה כשחשבה על ההופעה הראשונה שלו במחזמר. הוא הזמין את כל חברי סטארקיד לשבת בשורה הראשונה, והיא הייתה בדיוק במרכז. היא זכרה איך הוא חייך את החיוך הגדול שלו, ולרגע אחד היא הרגישה שהוא הסתכל רק עליה; שאין קהל. אלה רק היא והוא, לבדם.
'נחמד, נחמד. סיימת להתלבש?' היא צחקה. כולם יודעים שהתלבושת של דארן במחזמר היא הדבר הכי מגוחך בעולם. מרדית' חשבה שזה חמוד. צריך הרבה אומץ כדי להתלבש כמו אישה בלונדינית וראוותנית במחזמר, מול קהל.
הוא שלח לה תמונה שלו, לבוש ומאופר בססגוניות. 'הכל מוכן חוץ מהפאה. את חושבת שמישהו ישים לב?'
מרדית' צחקה בקול, מה שגרם לרייצ'ל וללורן לנעוץ בה מבטים מחשידים. "מה קרה, מרדית'?" שאלה לורן. "איזה בחור הצחיק אותך הפעם?"
מרדית' האדימה כמו עגבניה. "ב-בחור? ז-זה לא בחור! מי אמר לך שזה בחור?"
רייצ'ל צחקה. "חמודונת, אנחנו מכירות אותך הרבה זמן, ויש לך ארבעה סוגים של צחוק.
צחוק ראשון - צחוק מזויף. הצחוק שאת צוחקת כשמישהו מספר בדיחה שאת לא מבינה, אבל כל השאר כן מבינים. בדרך-כלל זאת בדיחת ותיקים. אני מכירה את הצחוק הזה בגלל שאני מסתכלת עלייך כשמספרים בדיחות ותיקים, כי אנחנו היחידות שלא נבין את זה.
הצחוק השני - צחוק במה. הצחוק שאת צוחקת כשאת משחקת תפקיד ואת אמורה לצחוק. זה צחוק די משכנע, אני חייבת להודות, אבל אפשר לשים לב בינו לבין הצחוק האמיתי שלך. וכאן אנחנו מגיעים לצחוק השלישי.
הצחוק השלישי הוא הצחוק האמיתי. הצחוק שאת צוחקת כשמשהו מצחיק אותך. לפעמים, כשג'ואי או דארן מספרים משהו ממש מצחיק, הוא מלווה בדמעות שאותן את מנגבת בזריזות.
והצחוק הרביעי והאחרון... צחוק הבנים. כולנו כאן מכירות אותו. ואת יודעת למה?"
מרדית' הביטה ברייצ'ל מבלי להוציא מילה. רייצ'ל נאנחה. "בגלל שאנחנו החברות הכי טובות שלך. אנחנו נפגשות, מדברות, אוכלות. וכשאת מדברת על בחור, מרדית', תמיד יש לך את אותו המבט בעיניים ואת אותו הצחוק. וצחוק הבנים שלך הוא הצחוק שאת צחקת לפני דקה."
לורן הניחה יד על כתפה של מרדית' ונעצה בה מבט קשוח אבל משועשע. "קדימה, מרדית'. תוציאי את זה."
"זה לא עניינכן." היא אמרה באומץ שהפתיע אפילו אותה, וחזרה לטלפון שלה. כמה מסרונים מבולבלים מדארן. הרבה סימני שאלה. 'את כאן, מר?'
אלוהים. היא שכחה שהוא קורא לה מר לפעמים. היא התנשמה בכבדות כשלורן ורייצ'ל צחקקו מאחור.
'מצטערת, בעיית בנות. לא, אתה יכול לעלות ככה לבמה, דאר. אני לא יודעת אם ישימו לב, אבל הם לא יתלוננו, זה מה שבטוח.'
"אוי לא. זה היה יותר מדי ברור? כן, זה היה יותר מדי ברור," נאנחה מרדית' וקברה את ראשה בין כפות ידיה.
"את חייבת לגלות לנו מי זה. עכשיו." לורן נראתה עצבנית. "אנחנו לא נגלה לאף-אחד. קדימה, יהיה כיף!"
מרדית' הזדקפה. "אתן נשבעות? זה כל-כך מביך."
"אני נשבעת, לא יודעת מה עם לורן."
"גם אני נשבעת, ראש כרוב."
הן נעצו מבטים עוינים אחת בשניה ואז במרדית', שהעיפה מבט אחרון בטלפון שלה. הוא התנתק.
"זה דארן." מרדית' הצליחה לפלוט בדיוק כשהגיעו לאולם שלהם.