אני פוטר ואני וויזלי <גמור>

היא התעוררה.
נער ג'ינג'י רכן מעליה.
"ג'יני? ג'יני את בסדר?" שאל הנער.
"מה? מה קרה? מי זאת ג'יני?" מלמלתי.
"היא לא זוכרת מי היא!" קרא הנער הג'ינג'י.
"אוף תירגע, רון!" אמרה נערה מתולתלת.
"ג'יני את בסדר? את זוכרת מי אני?" שאל נער ממושקף בעל שיער פרוע.
"ג'יימס?" היא שאלה, עדיין מבולבלת.
"מה? ג'יני זה כבר לא מצחיק אני הארי!!!" הארי אמר את שמו באיטיות.
"מי זאת ג'יני? איפה אני? מה אתם רוצים ממני בכלל? מי אתם?" היא שאלה
"חכו רגע." אמרה הנערה המתולתלת.
"מי את?" השאלה הנערה.
"אני לילי פוטר." היא ענתה בביטחון.
"ג'יני די כבר!!!!" קרא הארי.
"אל תצעק אל אחותי!" צעק הג'ינג'י בכעס.
"תצאו שניכם ותשתקו. היא צריכה לחזור לישון!" קראה הנערה המתולתלת.
הם יצאו והיא נרדמה.









"לילי? לילי מותק את בסדר?"
היא פקחה עיניים.
"איפה אני?"
"בבית" אמר גבר ממושקף.
"הארי?" היא שאלה.
"לא מצחיק ליל. אני ג'יימס, הארי יותר דומה לך."
"מה?" היא קראה קריאת הפתעה.
"מה מה?" שאל ג'יימס, מנסה לגרום לה לצחוק.
היא קפצה ורצה מסביב לבית מסתכלת על כול נקודה קטנה.
"ליל את בסדר?" שאל ג'יימס כשהיא נפלה על הספה בוכה.
"אני לא לילי!" היא צעקה "אני ג'יני וויזלי!"
"מי?" שאל ג'יימס ואז התפקע מצחוק.
"לילי חשבתי שאת שונאת ב-ב-בדיחות כאל-ל-ל-לה." אמר ג'יימס וחזר לצחוק.
"אני רצינית!" היא צעקה.
"לי- זאת אומרת אממם אולי כדאי שתעלי לישון." אמר ג'יימס ברצינות.
היא עלתה בעקבותיו ונרדמה מיד.

		הפרק הבא