עולם המתים/פיקצר

הוא התעורר מיד.

סוורוס סנייפ, מיד אחרי שמת. 

הוא קם, ולא ידע איפה הוא, אבל הוא ידע שכנראה הוא קיים.

ברגע שפתח את עיניו, שהיו גם קיימות, הוא ראה דמות.

היא הייתה די גבוהה, בעלת זקן ארוך, משקפיים ואף שבור.

"אז גם אתה הגעת לכאן, סוורוס?" שאל אלבוס דמבלדור בקור.

"כנראה," הוא אמר, "השאלה היא, איפה אנחנו?"

"אני אנחש" אמר דמבלדור "כנראה משהו כמו עולם המתים"

"אה..."

"השלמת את משימתך, סוורוס?" שאל דמבלדור

"כן, נתתי לו את הזיכרון, הוא ראה הכל."

"יפה מאוד"

"יש לך משהו יותר טוב מניחוש?" שאל סוורוס

"ביינתים, לא, סוורוס" סנייפ קם, והתחיל ללכת.

הוא לא ידע לאן הוא הולך, והוא היה כמעט בטוח שהמקום הזה אין סופי...

"תגיד לי, דבר אחרון," אמר הארי "כל זה אמיתי? או שזה קורה רק בתוך הראש שלי?"

"ברור שזה קורה קורה בתוך הראש שלך, הארי, אבל למה, תגיד לי, זה אומר שזה לא אמיתי?"

הארי יצא משם, ובאותה שניה סנייפ נכנס לשם.

"שמעת?" שאל דמבלדור "לא," אמר סנייפ "למקום הזה אין מוצא"

"הרי מה ציפית מעולם המתים, סוורוס?"

"לא הרבה" אמר, זאת היתה האמת.

סוורוס הרגיש מיד שזה תחילת מסע ארוך מאוד...

מקווה שאהבתם!!

		הפרק הבא