ההפסד האחרון

דולורס התעוררה בבהלה. היא שפשפה את עיניה והייתה בטוחה ששמעה טריקת דלת. דולורס הביטה בצללים, קמה ממיטתה והסתכלה בשעונה - השעה רבע לחמש. היא ניסתה להירדם שוב, בטח טריקת הדלת הייתה עוד אחד מהחלומות שלה.

אך היא לא יכולה להתעלם מהעובדה שהיא שומעת לחישות מכיוון הסלון.
מה אם פרצו לבית? חששה. היא קמה שנית מהמיטה, לבשה חלוק ורוד וצמרירי ולקחה את שרביטה.
"מי כאן?" קולה הקרפדי נשמע היטב בכל הדירה. היא צעדה לכיוון הסלון. הדרך לא היתה קצרה, משום שאף על פי שגרה לבדה, החזיקה בדירה גדולה ומפוארת.
"הנה היא." נשמע קול גברי. שלושה גברים גדולים וחסונים עמדו בפתח לסלון.
"אמברידג', נכון?" שאל הגבוה מבניהם.
"מי אתם? מה אתם עושים כאן?" שאלה. היא ניסתה לשוות לקולה טון תקיף, אך הבהלה בקולה היתה ברורה.
"באנו לקחת אותך איתנו." אמר הגבר.
"ברגע זה אתם באים איתי למשרד הקסמים!" אמרה אמברידג', "נכנסתם לדירה שלי ללא רשות, אני אתבע אתכם!"
"את תיקחי אותנו? את לא מעודכנת, אמברידג'. הפעם את תעמדי לדין." הגבר כמעט ונחנק מרוב צחוק.
"נשבר לי!" צעקה אמברידג' והרימה את שרביטה. אך הקוסם הגבוה היה זריז ממנה:"אקספליארמוס!"
שרביטה של אמברידג' התעופף והקוסם הגבוה תפס אותו.
"משרד הקסמים חזר למדיניות הישנה, אמברידג'. ואת תענשי."
הוא הרים את שרביטו וחבלים יצאו מהשרביט והתחילו לקשור את אמברידג'.
"אני לא ארשה לכם!" צווחה אמברידג' "שקרנים... אתם בטח בוצדמים... איה!"
"שלא תעזי להשתמש במילה הזו!"הקוסם השני סטר לה.
"ת'יקנס עוד ידע מזה, אתם תכנסו לאזקבאן!" צווחה אמברידג'.
"ת'יקנס מת," אמר הקוסם הגבוה,"גם וולדמורט. הארי פוטר הרג אותו הלילה. כל מי שהיה שותף של וולדמורט נושא בעונש ברגעים הללו, אבמברידג'. ואת, את תהיי בראשם."
אמברידג' השתתקה בפחד. אם מה שהם אומרים נכון, היא בצרות.
"תני לי יד." אמר הקוסם הגבוה, "תני לי מיד! גברת, את ללא שרביט כרגע, אנחנו יכולים גם להרוג אותך." היא נתנה לו יד. "היכן אחיך?" שאל אותה הקוסם.
"בחדר האוכל." השיבה בטינה, והם נכנסו לשם.
חדר האוכל היה חדר נאה, מרווח ומפואר. על התקרה היתה תלויה נברשת נאה. באמצעו של החדר עמד שולחן עץ מפואר, ערוך בכלי חרסינה וסכו"ם כסף. הקוסם הניף את שרביטו, ואש התחילה לבעור באח.
"אציו אבקת פלו!" הוא קרא. קופסא גדולה ריחפה אליו. הוא פתח אותה, בתוכה היתה אבקה ירוקה נוצצת.
"את תיכנסי לפנינו, את צריכה להגיע למשרד הקסמים. אם תאמרי משהו אחר, 'האבדה קדברה' הירוקה שלי תפגע בך מיד."אמברידג' רטנה, היא זרקה את אבקת הפלו לאש שהפכה מאדומה- כתומה לירוקה. הקוסם דחף אותה אל תוך האש.
"למשרד הקסמים!" היא צעקה.

לאחר שיצאה מהאח שלושת הקוסמים יצאו בעקבותיה. הם שחררו אותה מהחבלים שקשרו אותה, אך שרביטיהם היו מכוונים אליה.
"זכרי, רק ניסיון קטן לברוח..."
"אני יודעת, אני יודעת. אינני קשת קליטה!" היא אמרה. היא השתתקה למספר שניות. לאחר מכון שאלה את שאלת השאלות, "לאן?"
"לקסמהדרין, כמובן!" אמר הקוסם הגבוה בקוצר רוח.
"אבל לא ביצעתי שום פשע!" אמרה אמברידג' בקול צייצני.
"כן, חוץ מזה שהיית שופטת מושחתת, לקחת שוחד וסייעת לוולדמורט. ואת יודעת, לא נעלמה מעיננו העובדה שלפני כמעט שלוש שנים שלחת את הסוהרסנים בהארי פוטר! גם לא העובדה שניסית להטיל עליו קרושיאטוס בתקופה שהיית מורה בהוגווטס... שחיתות, אמברידג', בזה את נאשמת. ספק לגבי אם באמת היה חשוב לך להרוג בני מוגלגים, אבל עשית את זה כדי להתקדם. כסף, דולורס," הפעם נקב בשמה הפרטי, "כסף שווה עבורך כל פשע. במהלך המשפט תיפול עלייך עוד הפתעה."
"הפתעה?" ענתה אמברידג' נרגזת, "די לבלבל את המוח..."
"שום בלבולי מוח," אמר הקוסם, "ההילאים עשו חיפוש יסודי במשרד שלך. הם מצאו תכנית המפרטת כיצד להיפטר מת'יקנס כדי שימנו אותך לתפקיד שלו."
"מה אתה מקשקש?" התרגזה אמברידג', אך הבעת פניה הסגירה את האמת.
"הנה, הגענו. בואי, אמברידג', קינגסלי שאקלבוט מחכה לך."
"שאקלבוט? הוא מבוקש!"
"טיפשה, המדיניות השתנתה. ברגע שפוטר חיסל את וולדמורט, כמו שהגיע לו, מינו את שאקלבוט לשר הקסמים." מעט הצבע בפניה הקרפדיים של אמברידג' אזל. היא קיללה בשקט,
הם נכנסו לאולם.

אמברידג' לא הקשיבה למשפט, היא ידעה שתורשע. זכרונות חייה עלו וצפו לעיני רוחה, כאילו נכנסה להגיגית.

***

היא עמדה באולם הגדול, בתוך טור ענקי של תלמידי שנה ראשונה. כל אחד שם נראה אלמוני לגביה, ומן הסתם היא נראית אלמונית לגביהם. סגן המנהל, פרופסור דמבלדור, קרא את שמות תלמידי שנה הראשונה כדי לחבוש על ראשם את מצנפת המיון שתמיין אותם לבתים שונים.
"דולורס אמברידג'," קרא דמבלדור, כמעיר אותה מהרהוריה.
היא צעדה ביהירות, מודעת לכך שמאות עיניים צופות בה. היא לקחה את המצנפת והסתכלה בעיניו של הפרופסור דיפט, המנהל דאז. דולורס חבשה את המצנפת על ראשה.
"פוטנציאל להצלחה טמון בך. אני מרגישה שאפתנות שתעזור לך להצליח, לעלות במעלה בעולם הקסמים. יכולות רגילות יש לך, אך כוח רצון עז. עדיף שתלכי ל-סלית'רין!"
היא פסעה לעבר שולחן סלית'רין ביהירות, מתעלמת ממחיאות הכפיים הסוערות שעלו ממנו.

***

היא עמדה במסדרון יחד עם בני כתתה, שיעור שינויי צורה עומד להתחיל.
"הנה הקרפדה!" צעקה תלמידה אחת מגריפינדור.
"שיתקי, וואן!" צווחה אמברידג'.
"שמעתם אותה מתחנפת לסלגהורן?" לעגה וואן, "בטח מתה ללכת למסיבות של מועדון הסלג - סלבז..."
אמברידג' החווירה. "סלגהורן אוהב אנשים מקושרים," וואן נפנפה בשערה בשחצנות, "או אנשים מוכשרים. את לא עומדת בשני התנאים, קרפדה."
"וויביליוס!" צווחה אמברידג'. קרן האור שלה פגעה בראשה של וואן, גבעולי בצל- ירוק החלו לצמוח מתוך אוזניה.
"הצילו!" צווחה וואן בפחד, אמברידג' צחקה בשמחה לאיד.
"מה עשית, מטומטמת?" צעקו התלמידים מגריפינדור, אך הסלית'רינים אמרו לה "עבודה טובה".
"מה קורה כאן?" דמבלדור הגיע, אמברידג' החווירה.
"היא הטילה עליי קללה, המורה. תראה." וואן הראתה לו.
דמבלדור תלה באמברידג' מבט מאוכזב.
"אוי, דולורס. למה? למה לא ניגשתן אל אחד המורים ויישבתן את הסכסוך? עשרים נקודות יורדות מסלית'רין."

***

היא ישבה על הכיסא שבביתה, מחכה לתוצאות מבחני הכשיפומטרי שלה. כמה התאמצה כדי להגיע לתעודה טובה! היא קיוותה שמאמציה ישאו פרי. אמברידג' לא היתה גאון, גם לא חכמה במיוחד. היא היתה בינונית, לא הצטיינה. אך כמו שמצנפת המיון אמרה, היה לה כוח רצון, שאפתנית הייתה. פתאום הגיעה אל חלון חדרה בחבטה קולנית תנשמת זהובה יפהפייה.
"סוף- סוף!" שמחה אמברידג'. היא ליטפה את נוצותיה של התנשמת, תוך כדי שהיא מתירה את התעודה מרגלה. לאחר שהתעודה שוחררה, התנשמת עפה לדרכה. היא פתחה את התעודה וכמעט התעלפה מרוב אושר. קס"מים והל"מים עיטרו את תעודתה. דולורס הניחה את התעודה על השולחן והחלה לרקוד מרוב אושר. ציונים כאלה מאפשרים ללא ספק לעבוד במשרד הקסמים.

***

קורניליוס פאדג' היה צריך לדבר עם אמברידג' בדחיפות. הוא קרא לה למשרדו, היא התיישבה שם והרגישה בנוח. דולורס הביטה על המשרד: היה זה משרד נאה, מלא תמונות יוקרתיות ורהיטים מעץ כהה וכבד.
"ובכן, קראתי לך בקשר לקידום." אמר פאדג'.
"קיבלתי?" שאלה אמברידג' בהתרגשות.
"כן. עכשיו את עוזרת בכירה לשר. ברכותיי." פאדג' חייך. היא כמעט רצתה לחבק את האדם שמולה, לנשק אותו. היא קיבלה קידום, היא אחת העובדות הבכירות והחשובות ביותר במשרד הקסמים! הדמות שעלתה לנגד עיניה הייתה וואן, התלמידה שלגלגה עליה.
'ראי מה יצא ממני, וואן,' היא הרהרה בסיפוק, 'הרבה יותר ממה שהיית מתארת. הרבה יותר ממך.'

***

"הוא כשל, לא הצליח למצוא מורה להתגוננות מפני כוחות האופל בהוגוורטס." אמר פאדג'.
"כיצד העניין קשור אלי?" שאלה אמברידג', "תמנה אתה מורה. אם המשוגע השקרן הזה לא הצליח, אתה בוודאי תצליח." חנפנות בדיוק במידה הנכונה. לא יותר מדי כמובן, תמיד צריך את המינון הנכון.
"בגלל זה קראתי לך, דולורס." אמר פאדג', "אני צריך שאת תעבדי שם, הרי את קוסמת מוכשרת."
"מה לי ולהוראה? אני עובדת משרד הקסמים בכירה, לא מורה." אמרה אמברידג' בהרמת אף.
"ההוראה אינה הסיבה היחידה שאני צריך אותך לשם," אמר פאדג', "אני צריך לרגל אחרי דמבלדור. הוא רוצה להפיל אותי, אני מרגיש בזה. צריך מישהו ממשרד הקסמים שיהיה שם, ואת מתאימה."

***

התלמידים מאחוריה צהלו, היא זעפה. דולורס רצתה לעזוב את הוגוורטס מהר ככל האפשר, עדיף מבלי שיראו אותה. התוכנית השתבשה מהרגע שפגשה את פיבס המפחידן. כל התלמידים צהלו וליוו אותה בקריאות שמחה לאיד.
"חבל שפיבס לקח לי את המקל הליכה,אחרת הייתי גם אני בין הצוהלים." היא שמעה את מקגונגל, אוייבת בנפש, מלגלגת.
'הם עוד ישמעו ממני' חשבה אמברידג', 'הפעם נכשלתי, אבל אני אעלה שנית.'

***

היא ישבה על כסא השופטת הראשית בבית המשפט, עליה לשפוט עכשיו בוצדמים. היא לא תומכת נלהבת של הצד האפל, אבל אם זה יגרום לעוד אוניות להיכנס לתוך כיסה, למה לא בעצם?
היא יודעת בביטחון שעכשיו יש לה מעמד יציב. ת'יקנס מרוצה מעבודתה.אם ת'יקנס מרוצה, אדון האופל שותפו להרגשה. עכשיו אין תלמידים מעצבנים שישנאוה כמו לפני שנתיים, עכשיו היא השולטת על כולם. היא שופטת בוצדמים, היא תחרים את שרביטיהם.
אף אחד לא יפיל אותה עוד.

***

"על כן, את מורשעת בשפיטה לא הוגנת בכוונה תחילה, שחיתות, קבלת שוחד, שילוח סוהרסנים באנשים חפים מפשע, תכניות זדוניות לעלות לשלטון שהיו עתידות לפגוע בלא מעט אנשים. והכי חשוב," אמר שאקלבוט והרים את גבותיו, "תמיכה בלורד וולדמורט. גזר הדין: בדרך כלל נהוג להשליך אוכלי מוות לאזקאבן, אבל תראו למה זה גרם. וולדמורט עלה שנית! לכן אני חושב שאת אוכלי המוות יש להוציא להורג." הוא סקר בעיניו השחורות את עמיתיו, "מי מסכים איתי?" רוב הידיים הורמו.
"כרגע השלטון הנוכחי של משרד הקסמים עוד חדש, לכן אין לנו מוציא להורג קבוע. מי מתנדב לעשות את זה?" אנשי חבר המושבעים זעו באי נוחות על מושבם. לתמוך ברצח אמברידג' זה דבר אחד, להרוג אותה זה כבר דבר אחר לגמרי.
"אני מוכנה." אישה אחת קמה.
"יפה. אנו לא אכזריים, אל תעני אותה. אבדה קדברה תספיק."
"בסדר." חייכה האישה והסיטה את שיערה מפניה. אמברידג' החווירה, זו הייתה וואן.
"בכל זאת ניצחתי, הא?" לחשה וואן בלחישה שרק אמברידג' תוכל לשמוע, "להתראות, קרפדה."
היא הרימה את שרביטה.
"אבדה קדברה!" היא צעקה, צעקה את צרחת המושפלים. קרן האור הירוקה יצאה משרביטה של וואן ופגעה באמברידג'. אמברידג' נפלה ללא רוח חיים.
זה ההפסד האחרון, היא לא תעלה עוד מעלה.
וואן חייכה בניצחון.