"אליזבת'"

כאשר ירדו מהרכבת,הביטה אליזבת' בכרכרות,
"מה זה?"נבהלה אליזבת'
הארי שמח,'האים עוד מישהו חוץ ממנו רואה את החיות המוזרות שנרתמות לכרכרה?' אך מיד הבין את טעותו.
"איך נזוז אם אין סוסים?"אמרה
"זה בסדר.זה תמיד ככה..הם פשוט זזים לבד.למרות שהארי ולונה "ראו" אותם,"צחקה ג'יני
"אנחנו באמת ראינו!"רגז הארי "את לא צריכה ללכת לחברים שלך?!"

אליזבת' הכירה במהרה את חבריו של הארי,רון והרמיוני.
הם נראו לה נחמדים מאד ולמרות שהיא לא בדיוק דיברה עם הרמיוני,
היא ישר רצה לחברה,פרד.

"זאת אני או שיש שני פרד?"שאלה אליזבת'
"לא,אלה אחים שלי.הם תאומים זהים."חייך רון
אליזבת' חייכה,היה ברור לעין שזה הפריע לרון.
"אז מה בעצם יש עכשיו?"שאלה ליזי(מהיום נקרא לה ליזי.)
"יש את המיון.כלומר את שירה של מצנפת המיון אז אומרים לכול תלמיד קטן לאיזה בית הוא שייך,אחרי שהוא חובש אותה."הסביר הארי.
ליזי לא הבינה דבר,אך פחדה לומר זאת בקול רם.שלא יצחקו עליה.

שיר מצנפת המיון:(שאני המצאת..חוץ מאת הבית האחרון שלקוח מאחד הספרים,עם שנויים קלים)

אני נראת קצת ישנה

,בלויה ומגעילה,
אך שלא תחשבו,
טובה אני ממצנפת רגילה!

מוצאת אני,

לכל תלמיד מקום,

שיהיה בו מעכשיו,

ועד לעצם היום.

לרביינקלו אשלח,

את בעלי המוח,

 את האמיצים,

אדע מיד,

לגריפינדור לשלוח.

את טובי הלב,

אשלח להפלפאף,
ולסלית'רין,

את מרימי האף.

לכן חבשו

אל תחששו!

אין חכמה כמותי!

ואם חס ושלום אטעה,

אני אבלע אותי!

אחר המיון,שער הארוחה עברה בנעימים.

חוץ מקטע אחד.מאלפוי שהחליט להיתפל לליזי הופיע משומקום.
ליזי נבהלה ופלטה צוחה קטנה.טוב בכל זאת הוא בא מאחוריה.
"את כזאת פחדנית!את באמת בגריפינדור?מיינו אותך?!"
"תעזוב אותה!"רגזה הרמיוני
"זה בסדר.כן אני בגריפינדור.אתה יכול להירגע.כמו ששרה מצנפת המיון.ברור שאתה בסלית'רין.בית מרימי האף."

בבקשה תגיבו!!תודה..:)

הפרק הקודם		הפרק הבא