"זהו שיר אחרי מלחמה.."

יומני היקר.
כרגע חזרתי מהרופא.       אני בהריון עם תאומים.
למה לעזעזל אני לא שמחה?!
איך אני אגדל עכשיו תאומים לעזעזל?!
הרופא אמר לי:
"הינה תשמחי.יש תקווה"
מי אתה שתגיד לי יש תקווה?!
כל מי שבא לביתי לשבעה,
אמר "יש תקווה יש תקווה."
אמרתי בשקט "תודה"אבל בלב
כעסתי מאד.
הם לא יודעים מה זה.
האהבה שלנו כל כך גדולה!
איך אפשר לשרוד עם זה?!
איך אפשר לקוות?
אני מביטה בשורות שכתבתי.
האהבה הייתה גדולה.
אני לא מסוגלת לחשוב על זה.
זה כל כך ברור!הינה עוד 5 דקות הוא יבוא,
יצחק אלי בחיוכו המדהים ויגיד:
"עבדתי עליך אה?אני לא הולך לשום מקום"
'הלכת לי.ברחת.'
אני מרגישה כמו ילדה קטנה בת 7.
שכותבת ביומן.
אמרו לי שזה עוזר.
לא יודעת.בנתיים זה בסדר.
מחר השלושים ועולים לקבר.
אני מקווה שההארי פוטר הדפוק הזה לא יהיה פה.
איך הוא אמר לי "אני מצטער."
היה באלי לתת לו אגרוף ישר בפנים.
יופי שהוא מצטער!
הכל באשמתו!
הוא ברח מאכולת מוות הזאת ואתה סבלת.
ממש גיבור.
לילה טוב יומן יקר.
אני צריכה להיות ערנית ונחמדה מחר.
חבל.
יש כל כך הרבה אנשים שבאלך להרוג שם.
"יש תקווה יש תקווה!"הם אומרים לי
תקוו אתם ותעזבו אותי בשקט.
אני לא יכולה לקוות!
לקוות למה?!
תגידו לי.למה?!

הפרק הקודם		הפרק הבא