הבטחת שנמות ביחד

הפיק מורכב ממחשבות שונות שעלו לראשה של אנבת'. אין ביניהן סדר או היגיון מסוים, פשוט... מחשבות שצורפו לפאזל חסר היגיון ומלא משמעות - לפחות בשביל אנבת'. הכל מתרחש ביום שבו פרסי מת, לאחר שגופתו הובאה למחנה החצויים. בעיקרון הכל מתרחש במוחה של אנבת' אבל במהלך חלקים גדולים היא כאילו מדברת לגופתו של פרסי (במהלך הטקסט אנבת' נמצאת בביתן בו הם שומרים את הגופות לפי השריפה).

אני לא בטוחה לגבי הדירוג, אבל אני מעדיפה שהוא יהיה גבוה מדי מאשר נמוך מדי. 

הבטחת שנמות יחד, זוכר? לחשת לי את זה בעיניים נוצצות מתקווה ואהבה, נשבעת בסטיקס.
מעניין איך הנהר משפיע על המתים.

***

אתה נראה בדיוק אותו דבר, אולי חוץ מהחיוורון שהפך לצבע השולט בגופך.

***

ניקו זרק אותך לנהר. אחר כך הוא העביר את שניכם במסע צללים - וכמעט התמוסס לצל בעצמו במהלך המעבר - וזרק אותך לים. שום דבר לא עזר. נשארת מת, דומם וכבד. אף פעם לא היה לי מושג שאתה שוקל כל כך הרבה.

***

הבטחת לי עתיד מזהיר - שנינו במחנה החצויים או ברומא החדשה, לומדים באוניברסיטה. שוכרים דירה, מתחתנים. אני חושבת שכבר קנית את הטבעת. כמה חבל שמעולם לא זכית להציע לי נישואים.
הבטחת לי משפחה, בית. ילד, ילדה, או גם וגם. הבטחת לי חיים מאושרים. גם קיימת את כל ההבטחות שלך, חוץ מזו.
הבטחת שנמות יחד, ואני חושבת שהתכוונת שנמות כשנהיה זקנים, מוקפים בילדינו ובנכדינו. צאצאים של אויבים נצחיים. עכשיו אתה שוכב שם, והגופה הקרה והדוממת שלך לועגת לי בריקנותה. היא ההפך מכל מה שהיית. היא התזכורת הנצחית - משום שלעד תהיה צרובה תחת עפעפיי - לעובדה שלא נהיה ביחד. לא עוד.
וזה מרגיש כאילו מישהו קרע לי את הלב, פרסי. קרע לחתיכות קטנות, קפץ עליו כאילו היה טרמפולינה, ואחר כך דרס אותו. שוב ושוב ושוב. ואני לא חושבת שהכאב הזה ייגמר מתישהו.
הכאב שהרגשתי אז, כשהרה חטפה אותך לשמונה חודשים? זה היה כלום. נוצה שמלטפת את פניי. אני הייתי מוכנה לעבור לעבור את שוב אלף פעמים, בתנאי שתחזור אלי שוב בסופן. אבל אפילו זאוס לא יוכל להחזיר אותך עכשיו. אני גם לא
בטוחה שהוא יירצה.

***

ראיתי את אמא שלי. זה היה... מוזר. ומפתיע מאוד. היא הגיע למחנה החצויים רק כדי לנחם אותי, נראה לי. לא חשבתי שמשהו כזה יקרה. היא הייתה המומה מעוצמת הכאב שלי, ולא נראה לי שקל להמם אלה. מגוחך.
הייתי רוצה שתהיה עכשיו לידי, תחבק אותי ותגרום לי לחייך, ואולי תשלוף את הטבעת. היית יכול להפוך אותי למאושרת, פרסי, ובאמת הפכת. כמה חבל שזה היה לזמן כל כך מועט.
קשה לדמיין שאוכל להיות מאושרת שוב.

***

שורפים אותך מחר, ואני לא יודעת איך אצליח להחזיק מעמד בטקס. גם ריינה, הייזל ופרנק יגיעו. הם יעברו את כל הדרך מרומא החדשה בשבילך, פרסי, ולא במסע צללים. אתה היית מרגיש מוחמא.

***

ראיתי את אבא שלך, פרסי. היית מאמין? הוא הגיע לטקס השריפה שלך, ובדיוק כמו אמא שלי - הוא היה המום. אני חושבת שלא משנה כמה פעמים זה קורה, אף אחד מהאלים לא מצליח שלא להתעצב כשאחד מבניו מת. אולי לארטמיס יש מזל במובן הזה, משום שבנות החסות שלה מתות לעיתים כל כך רחוקות.
כשמסתכלים על זה ככה, להרה יש הכי הרבה מזל.
המ... מעולם לא חשבתי שאגיד משהו טוב על הרה. אבל אם כבר לא חשבתי על משהו אי פעם, אז מעולם לא חשבתי שתמות. 

***

אני לא מאמינה שכבר אבדו שניים מהשבעה, ואם לא אצליח להחזיק את עצמי - כנראה שתאבד עוד אחת.
אני על סף שיגעון, פרסי, ובמצב כזה, גם החזרה של ליאו מהמתים לא תעודד אותי. ברור שעמוק בליבו ג'ייסון מאמין שהוא עדיין חי, והלך להביא את קליפסו, למרות העובדה שגם ניקו וגם הייזל אמרו שהם הרגישו במוות שלו.
אחרי שמתת, הייזל סיפרה לי את כל הסיפור באיריס נט. אני לא יודעת בדיוק למה, אולי היא רצתה לעודד אותי. אבל בכנות - אם ליאו יביא את קליפסו אני אתפרק.
אלים אדירים, אתה בטח לא יודע על מה אני מדברת, ולעולם לא תדע. אם היית בחיים בטח היית מתפלא כשהייתי מעלה את הנושא הזה, הא? אבל אתה לא יכול, אז זה לא משנה דבר. אפילו לא את ההרגשה שלי.

***

אני מתגעגעת, פרסי. והגעגוע הזה הורס אותי יותר מכל דבר אחר.

***

הבטחת שנמות יחד, ובכל זאת סחטת ממני הבטחה לפני שעזבת את העולם הזה - עם עשר דרכמות בכיסך, מתנה לכארון - שלא אתאבד, לא משנה מה. אני לא יודעת איך אצליח לקיים את ההבטחה הזאת.
אני יודעת שאתה תחכה לי באליסיום, כי מישהו בעל נשמה כמו שלך לא יוכל ללכת לאספודל או לשדות הענישה, ואני יודעת שאם אתאבד הסיכוי שאגיע לשם יפחת באופן משמעותי. אבל כל כך קשה לי.

***

אולי פשוט ארפה. אמות מות גיבורים בהגנה על מישהו, על בני תמותה אקראיים. אצא למסע חוצה עולם בניסיון להשמיד כמה שיותר מפלצות, ואם אפצע במהלכו פציעה שלא אחלים ממנה - אפגוש אותך בשאול.
הגעגועים מכאיבים, פרסי, והכאב קשה מנשוא. יותר קשה מנשיאת השמיים על כתפיי, משום שהשמיים הכבידו עלי מבחוץ - לא מבפנים.

***

להתראות, פרסי. אני מקווה שניפגש בקרוב.
תמיד תהיתי אם אפשר להתחתן באליסיום.