הדור הבא

כל הזכויות שמורות לריק רירדן

סוף סוף הצלצול הגיע! הפסקה. סוף סוף. כבר התחיל לשעמם לג׳ון בשיעור, למרות ששיעור מדעים היה השיעור האהוב עליו. אך הוא אהב רק את הנושא שהם למדו עליו עכשיו בשיעור: האוויר, השמים.

ג׳ון יצא להפסקה עם חבריו לשכבה: הארי, מארק, קרולינה, מייקל, שון וג׳ורג׳. אלה היו חבריו הטובים ביותר. הוא למד בבית הספר על שם ג׳ורג׳ וושינגטון בלוס אנג׳לס.

אחרי ההפסקה היה עוד שיעור אחד אחרון, ואז חוזרים הביתה. יופי. לפתע הופיעו מעבר לפינה חבורת הבריונים של בית הספר. ג׳ון וחבריו היו רק בכיתה ה׳, והם היו בח׳. זה מה שהיה חסר לו. להסתבך בעוד צרה.

״תעשו לנו את השיעורים. עד עמוד 122 בחוברת. בשיעור היסטוריה. אם לא תעשו, אתם עוד תראו מה נעשה לכם.״ אבל, כמו כל פעם, מארק התפרץ לדבריהם, ואיים עליהם.

״אם עוד פעם אחת תבקשו ממנו לעשות לכם את השיעורים, אתם תראו מה אעשה לכם!״ מארק היה הכי חזק בבית הספר. לא היה תלמיד או מבוגר אחד שהצליח להביס אותו במכות לאורך כל השנים.

הבריונים הסתכלו עליו וברחו. למרות שככה היה כל פעם, כנראה שלא היה להם זיכרון טוב במיוחד.

כריסטיאן כבר חיכה שהלימודים יגמרו, או לפחות ההפסקה. תמיד, אחרי שהבריונים פנו לג׳ון, הם תמיד היו פונים אליו. הוא לא היה הכי חכם, אך הם היו חכמים פחות ממנו. הם הורו לו אותה הוראה שהורו לג׳ון ולחבריו. כריסטיאן ידע שאם לא יעשה כדבריהם, הם ירביצו לו. אז הוא היה חייב תמיד לעשות להם את השיעורים. לפני שהספיקו להגיע אליו הוא כבר צעק אליהם שהוא יעשה להם את השיעורים. לא היו לו חברים שיגנו עליו. הוא לא היה מקובל.

ג׳ן חיכתה ללונה, חברתה. שתיהן למדו בבית ספר בלונג איילנד, אך בכיתות אחרות. ג׳ן היתה ״חנונית״. לפחות כך היו מכנים אותה. אך לונה, חברתה היחידה, קיבלה את זה, ונעשתה חברתה.

לונה היתה ציידת מלידה. והיא ידעה כמעט הכל על בעלי חיים, אבל לא יותר מג׳ן. ג׳ן היתה הכי חכמה בבית הספר. ולונה היתה הכי... איך נאמר... היו לה החושים הכי טובים. היא ידעה לזהות כל תזוזה, אפילו את הקטנה ביותר, והיא שמעה של רחש, אפילו אם מסביבה מלא אנשים היו צועקים. הן היו מיוחדות.

היה רק מישהו אחד שהיה יותר חכם מג׳ן בנושא אחד: צמחים וחקלאות. וקראו לו אנדר. את רוב ההפסקות הוא בילה בגינה, בטיפול בצמחים. הוא היה שנוא על המורה לגינה, כי הוא ידע הרבה יותר ממנה על הגינה ועל חקלאות.

לאנדר היה עוד חבר, שגם היה בקיא בגינה: אבל רק בנושא אחד: גפנים, וכל מה שקשור ביין. קראו לו ארתור. והוא מאוד אהב מיץ פטל.

מלי עשתה מה שבדרך כלל עשתה בהפסקות: התאפרה. או יותר נכון, איפרו אותה. היא היתה הנערה הכי מקובלת בבית הספר. גם היא למדה בלונג איילנד, באותו בית ספר של ג׳ן. כשהיא רצתה שמישהו יהיה חבר שלה, היא לא שאלה אותו. היא קבעה שהוא חבר שלה. וכשהוא יצא עם מישהי אחרת... אף אחד לא היה יכול לדמיין מה היתה עושה לה. 

היה רק משהו אחד משותף לכל הנערים האלו: כולם היו יתומים מאב או מאם.

		הפרק הבא