בבקשה, מספיק...|פיקצר

שם הפאנפיק:בבקשה, מספיק...
שם הכותב: שקד
פאנדום: הארי פוטר
דירוג: pg
אורך: 336 מילים
ויתור זכויות: כל הזכויות על הדמויות והרקע העלילתי שמורות לרולינג.

בבקשה, מספיק...|פיקצר

"בבקשה מספיק..." קראה ג'יני חלושות.
"אני לא מסוגלת יותר, כמה עוד אפשר לסבול?..." היא מלמלה לעצמה בשקט.

כבר חודשים שהחלומות הנוראיים האלה לא עוזבים אותה בשקט. אין לילה שבו היא לא מתעוררת מתוך סיוט, מתנשמת בכבדות, הישר אל תוך המציאות שאפילו איתה היא כבר לא מסוגלת להתמודד.
כבר חודשים שהכול נראה לה כמו מתוך חלום. היא נמצאת שם, כמובן, כי הכול מתנהל כרגיל, אבל ג'יני פשוט לא מסוגלת להתנתק מהרגשת הכבדות המעיקה הזאת שרובצת עליה מאז הקרב הנורא ההוא. הזיכרונות, התמונות הרצות במוחה שוב ושוב ללא הפסקה, אינם מוכנים להרפות אפילו לרגע.
משנסתיימה המלחמה הנוראה, היא עברה לגור עם הארי במכתש גודריק. היא קיוותה שכל עוד לא תצטרך לחזור לכל אותם המקומות שבהם התחרשו הזוועות, היא תוכל לאט לאט לשכוח מכך, או שלפחות החלומות ההם ייפסקו.
אבל זה לא קרה. הם חוזרים לרדוף אותה שוב ושוב בכל לילה, ולא פעם היא קיוותה פשוט להיקבר חיה תחת האדמה הקרה, כל דבר שיפסיק סוף סוף אז הזיכרונות האלו שמהם ייחלה כל כך להיפטר.
לפעמים היא מסוגלת לשבת במשך שעות, מקופלת, עם הראש בין ברכיה ולנסות להרחיק מעליה את כל זיכרונות הזוועה האלו המתרוצצים במוחה כמו עכברים קטנים במנוסה מתמדת. לפעמים זה אפילו עובד, והיא מסוגלת להישאר רגועה למשך כמה דקות, לפעמים אפילו לחצי שעה. אבל אחר כך הם תמיד חוזרים, מתגנבים בשקט מהפינות האפלות במוחה שאליהן היא דוחקת אותם, משתלטים שוב על תודעתה ועל מחשבותיה.
כשזה קורה, כל מה שנותר לה לעשות זה להתמוטט באפיסת כוחות על הספה או המיטה בסוף היום, ולקוות לשעה של מנוחה עד שהחלומות ישתלטו עליה שוב ויעירו אותה משנתה.

ג'יני התעוררה בבהלה, מתנשמת בכבדות. לאחר שהבינה שזה היה חלום, היא התמוטטה חזרה על הכרית, ובהתה בקיר שממולה, כשזיכרון החלום הטרי מתחיל להתרוצץ שוב במוחה.
"מתי זה יפסק כבר...?" היא מלמלה חלושות.
הארי הסתובב על צידו במיטה, ידיו מחבקות את ג'יני בתנוחת "כפית".
היא עצמה את ענייה לשנייה, ואז פקחה אותן שוב בזעזוע כשתמונה נוראית הופיעה בעיני רוחה.
אנחת כאב נפלטה מפיה, והיא המשיכה לשכב שם קפואה בתוך ידיו של הארי, עד שנרדמה בשנית, אל תוך עולם חלומות הזוועה שמהם רצתה כל כך להיפטר...

----------------------

תגובות בונות, ותגובות בכלל ^_^