כתבת מואשמת

ריטה סקיטר היתה בדרכה לבית הקפה המוגלגי, קפה טעיםםם, כשהיא לבושה בסוודר ירוק בהיר וחצאית שחורה על פי צו האופנה האחרון, עם נעלי עקב.

ריטה היתה שמחה היום, היא השיגה חומר מאוד מעניין על ביליוס שקיק, האדם הרץ לבחירות לשר הקוסמים הבא.

היא הגיעה אל בית הקפה והזמינה קפה הפוך וגלידה וניל והתיישבה על יד שולחן עגול והחלה מעיינת בחומר שאספה כחיפושית.

היא לגמה מין הקפה החם וליקקה את הגלידה בשמחה, היא תחשוף לכלל הקוסמים את עברו האפל של ביליוס שקיק, וכמובן שתטען שקיבלה אישור ממנו לפירסום המידע.

היא החזירה את החומר לתיק וסגרה את הסוודר ויצאה אל האוויר הצונן. עקביה נקשו בקצב מהיר ושערה המאפיר המחומצן אסוף בפקעת מתחת לכובע משובץ.

לפתע היא הרגישה יד חזקה על כתפה, היא הסתובבה במהירות כשידה על שרביטה.

"סקיטר, בואי. את מואשמת" היא שמעה קול עמוק וראתה איש עם ברדס.

היא שלפה את שרביטה אך האיש הקדים אותה והם התעתקו לאזקבן.

"ככה אתה מפריע לאחר יום עמוס?!" צרחה ריטה על האיש בעודו לוקח ממנה את שרביטה.

"את, שקט, או שאני אקרא לסוהרסנים" נהם האיש וגרר אותה אל תא מלוכלך.

"אתה לא תגיד לי מה לעשות!" רשפה ריטה, "לא רק אתה עושה משהו בניגוד לחוק, אלא אתה מלכלך לי את הבגדים והורס את האיפור שלי!" היא צווחה.

"תביא לי את התיק!" היא התקרבה אליו בפראות "תביא לי!"

אבל האיש לא שם ליבו אליה, הוא הותיר אותה צועקת.

ריטה נרגעה קמעה וראתה אישה מלוכלכת מכווצת בפינה ורועדת מפחד.

"אההה, אז גם אותך האשימו! איזה בגדים מטונפים! ועוד אומרים שאני מאושמת!" אמרה ריטה בקול מפחיד.

"איך קוראים לך?" שאלה ריטה בקול ארסי והאישה הצטנפה במקומה לא מעזה לזוז.

"לי קוראים ריטה סקיטר, ואם לא תגידי לי מה שמך, אז את לא רוצה לדעת מה יקרה לך!" מבט מזוגג בעינה של ריטה הראה שאין מה להתווכח אז האישה פלטה "ללל" שכמובן פלטה זאת מפחד ואין זה שמה.

"אז תגידי לי, ללל," אמרה ריטה כשזעמה מתגבר מרגע לרגע "למה אני פה?!?!?!"

		הפרק הבא