נערת פוטר

הארי הביט במתנות חג המולד שקיבל.
רון-ערכת 'איך להתחיל עם בנות יפיפיות' ועליה פתק 'לא שאתה זקוק לזה!!!!'
הרמיוני-ערכה לטיפוך המטאטא.נהדר..זה כמעט נגמר לו.
תמיד מכל המתנות שקיבל הייתה המתנה של אמיליה הנפלאה ביותר.
אמיליה הייתה אחותו הקטנה של הארי.קטנה,טוב,בכמעט שנה.
ומה קנתה לו הפעם?סניץ מוזהב קטן וספר על קווידיץ.
הוא יצא מחדרו בכיכר גרומולוג והלך אליה.
''היי מיה!!''צעק
''מה?'' שאלה בישנוניות
''תודה..''
''תבוא כל יום..''צחקה ''אבל לא ב9 בבוקר!!!!!תחזור לישון.''
הארי צחק.
הוא זכר את היום הראשון שפגש בה,והבין מיהי.
עכשיו שהוא קולט מה עשה לה,באלו להרוג את עצמו.
הוא היה אז בשנה שלישית,ברכבת האקספרס להוגוורס.
(ציטוטים מהספר השלישי-הארי פוטר והאסיר מאזקבאן-פרק-הסוהסהנים-עמודים-81,82,83.)
סילון  של קיטור בקע מראש הרכבת-היא התחילה לנוע.
הארי רץ אל דלת הקרון,ורון פתח אותה וזז אחורנית כדי שיוכל לעלות.הם הוציאו ראש מהחלון ונופפו על אדון וגברת וויזלי,עד שהרכבת פנתה בסיבוב והסתירה אותה מעינהם.
''אני חייב לדבר איתכם לבד,''מילמל הארי לרון והרמיוני בשעה שהרכבת צברה תאוצה.
''לכי מכאן,ג'יני.''אמר רון
''איזו חביבות''נעלבה ג'יני,והלכה בכעס.
הארי רון והרמיוני המשיכו ללכת לאורך המסדרון בחיפוש אחר תא ריק,אך כולם היו תפוסים,מלבד אחד-התא האחרון ברכבת.
בתא הזה במושב שליד החלון,ישב רק אדם אחד,שקוע בשינה עמוקה.
הארי רון והרמיוני נעצרו בכניסה לתא.רכבת האקספרס של הוגוורטס הסיעה בדרך כלל רק תלמידים ומעולם לא נראה בה אדם מבוגר,מלבד המכשפה שנהגה לעבור עם עגלת הכיבוד.
הזר היה לבוש בגלימה קוסמים מרופטת במיוחד,מעוטרת בכמה וכמה טלאים.הוא נראה חולה ומותש.למרות שהיה די צעיר,כמה שערות שיבה ביצבצו בשערו החום.
''מי זה לדעתך?''לחש רון כאשר סגרו את הדלת והתיישבו,מקפידים לבחור את המושבים הרחוקים ביותר מהחלון.
''פרופסור ר.ג' לופין''לחשה הרמיוני מייד.
''איך את יודעת?''
''זה כתוב על המזוודה שלו''השיבה הרמיוני,והצביעה על מדף המטען שמעל לראשו של האיש,שם הייתה מונחת מזוודה קטנה וחבוטה,כרוכה בהרבה מאד חבלים הדוקים בקשרים מוקפדים.השם ''פרופסור ר.ג לופין'' היה מוטבע באותיות מתקלפות באחת מפינות המזוודה.
''מה הוא מלמד?''שאל רון ועיקם את אפו לנוכח צדודיתו החיוורת של הפרופסור לופין.
''זה ברור,''לחשה הרמיוני''יש רק משרה אחת פנויה,לא?התגוננות מפני כוחות האופל.''
הארי רון והרמיוני כבר למדו התגוננות מפני כוחות האופל אצל שני מורים,ושניהם לא החזיקו מעמד יותר משנה.
היו שמועות שהתפקיד מביא מזל רע.
''אז אני מקווה שהוא מסוגל לעמוד בזה''אמר רון בספק.''הוא נראה כאילו קללה הגונה אחת והוא מחוסל לגמרי,לא?מכל מקרה...''הוא פנה אל הארי ''מה רצית להגיד לנו?''
(עד כאן מהספר)
הארי עמד לספר להם על הוויכוח של עדון וגברת וויזלי,אך דלת התא נפתחה.
''היי רמוס!קניתי לנו עוגות דלעת מהאישה הזקנה ההיא..נרדמת?!אווף..''ילדה בעלת שער ג'ינג'י נכנסה לתא.היא לא שמה לב להארי רון והרמיוני.
''היי.''אמרה הרמיוני בחביבות,הילדה קפצה.
''היי...מי אתם?''שאלה
''הרמיוני ג'יינג'ר רון  וויזלי והארי פוטר''אמר הרמיוני
''הארי פוטר???''הילדה התיישבה ליד הפרופסור בתדהמה והביטה בהארי,הארי ציפה שעיניה יעברו להביט בצלקתו,אך זה לא קרה,עיניה נשארו ממוקדות בעיניו עד שהוריד את מבטו.
''אני לא מאמינה.כל שנתי הראשונה חיפשתי אותך!לעולם לא מצאתי.אני בשנה שניה.בגריפינדור.''
''יש לך מעריצה!''גיכך רון
''מעריצה?!''היא הרימה גבה ''הו לא.ממש לא.אולי יותר כמו משפחה''
''משפחה?''שאלה הרמיוני בעניין
''כן.אולי לא הצגתי את עצמי.קוראים לי אמיליה,אמיליה פוטר.אתם יכולים לקרוא לי מיה,ככה החברים שלי קוראים לי.''
''אמיליה פוטר?הארי יש לך אחות ולא סיפרת לי?!חשבתי שאנחנו חברים.''
''לא ידעתי עליה בעצמי רון.אז אמיליה..''
''מיה.''
''הסבירי לי בבקשה,אם את אחותי למה את לא גרה אצל הדרסלים,ולמה לא שמעתי עליך עד עכשיו?!''
''אני לא יודעת.אבל שוולדמורט.''
''אל תגידי את שמו!אולי את באמת אחות של הארי!''התפרץ רון בזעזוע
''לא משנה,שהוא בא לבית שלנו,אף אחד לא ידע שמאחוריך הייתה דלת,דלת סתרים.שם הייתי אני,ילדה בת בסכך הכל 3 חודשים.''
''למה היית בדלת סתרים?ואני לא?''
''על הולדתך כבר ידעו כולם,אך אבא ואמא חששו שמשהו יקרה,ורצו שלפחות אחד מאיתנו ישאר בחיים.אז מתוך ההריסות הוציא אותי רמוס.הוא היחיד שידע על הולדתי.הוא לקח אותי אליו.למה לא ידעת אלי?לא ידועת.למה אני לא אצל הדרסלים?לא ברור..אבל שתדע שתמיד ניסיתי לשלוח לך מכתבים.אבל התנשמת שלי סטלה,תמיד חזרה.''
''זה  נשמע לי מופרך.''אמר רון
''גם לי.'' חייך הארי ''אל תדברי שטויות אני לא יודע מה עובר עליך אבל  לי אין אחות''
''בסדר!תחשוב מה שאתה רוצה!''צעקה אמיליה,דמעות עלבון היו בעיניה.''אני לא יודעת מה חשבתי.אולי שתרצה משפחה.אתה סתם שוויצר נפוח.הארי פוטר הגיבור עלאק!חבל שדיברתי.''היא יצאה מהתא.
הארי נאנח,רון פרץ בצחוק.
''איזה משוגעת!!!!''
''יש לי הרגשה משונה שהיא צודקת.''אמר הארי
''טוב שניזכרת''אמרה הרמיוני
הארי יצא אל אמיליה שיבה בוכה מחוץ לתא.
''מיה.מצטער''אמר
''אמיליה.רק החברים שלי קוראים לי מיה.אתה לא חבר.''
הארי צחק
''סליחה מיה.מה תביני אותי.את היית מאמינה לעצמך?''
''צודק.''
''עכשיו את סולחת לי?אחותי?''
''נראה''
''כן.את לגמרי אחותי.''

		הפרק הבא