Can you feel the love tonight

היא הייתה עומדת בכניסה, ידה הרועדת, אוחזת בפלאפון שחור.

"א-אבא" היא אמרה, קולה היפיפה רועד, היא בלעה את רוקה וחיפשה מישהו, אך כמובן שאותי היא לא ראתה.

עמדתי בצללית לצד השיחים רואה אותה והיא לא אותי, עיניה היו סורקות את השטח תוהות אם מישהו מביט עליהן. אותי יותר עניין, אם היא באמת חשה בנוכחותי? או שזה סתם הפחד מבית ספר חדש?

היא אחזה בידית המזוודה, ושאלה למכשיר "אתה בטוח לגבי זה?".

קול גברי ענה מהקצה השני של הקו "איי-און((Ai-on, תירגעי, הכל יהיה בסדר".

"אבא, אני מתחננת, בבקש-" היא התחננה ונתקעה ממילים שנשמעו מהצד השני.

"את יודעת שאני לא יכול לתת לך לא ללמוד, בבקשה נותרו לך עוד שנתיים וסיימת" הקול אמר.

נאחזתי בקול הדמות שמאחורי הטלפון ועצמתי את עיניי, גבר לבוש במדי טייס דיבר למכשירו הסלולרי, עיניו הראו רחמים וצער, "איי-און, את יודעת שאני לא רוצה שתלכי לשם, אבל אין לנו ברירות. ג'ורדון יהרוג אותי אם תשארי אצלו במהלך השנה, את יודעת שגם ככה קשה לו עם זה שאת אצלם בחופשים".

"אבא, אני מפחדת" היא הודתה. פקחתי את עיניי וראיתי אותה שוב לנגד עיניי, יושבת על מדרגות הכניסה, דמעות נזלו על לחייה, אך קולה השתדל למנוע ממנו להבחין.

הרגשתי רע, ריחמתי עליה. מי יותר טוב ממני ידע, איך זה להיכנס לחברה שאינך קשור... זה קשה, קשה מאוד...בייחוד שכפי שהיא נראתה, פופולאריות לא הייתה הצד החזק שלה.

עיניה היו כחולות, ושערה חום ומתולתל, עיניה היו חולמניות וחוששות, אך בו זמנית יפות ומיוחדות. היא הייתה גבוה ביחס לבנות אחרות וככל הנראה גם תמימה.

היא בבכי אמרה למכשיר "אבא, בבקשה!".

עצמתי את עיניי, רואה את אותו האדם עם העיניים וצבע העור הבהיר הזהים לשלה. מדי הטייסים הלבנים שלו היו על גופו, דרגותיו מודבקות על כתפו ומזוודתו נאחזת בידו. "איי-און, השיחה הזאת מיותרת, כי גם אם ארצה להוציא אותך מן הפנימייה, לא תוכלי לגור אצל ג'ורדון ולבטח שלא להצטרף אלי לטיסות. איי, אין לנו שום ברירה" הוא אמר, קולו אוחז צער וכאב על בתו היחידה.

חזרתי להביט לעבר הנערה, פוקח את עיניי לראות אותה בוכה ומהנהנת למכשיר "תבטיח לי שאת החופשה הקרובה נבלה יחדיו?" היא ביקשה.

"מבטיח" הוא ענה, חיוך קטנטן עולה על שפתיה, היא מחתה את דמעותיה בידה ושאלה "מתי תנחת?".

"בערך ב-9 בערב, אני כבר אתקשר אלייך. איי, אני רוצה את כל הפרטים, החל מאיך שהלוקר שלך נקי עד המורה המרגיזה שפגשת היום" הוא אמר לה.

"אוקי, אבא, טיסה מוצלחת" היא איחלה.

חייכת בגיחוך ועצמתי את עיניי רואה את אותו הגבר ממלמל, "גם לך יקירה, טיסה מוצלחת". הוא ניתק את הטלפון והביט לעבר דיילת צעירה שאמרה "הכל יהיה בסדר, זה פשוט החשש מבית ספר חדש".

"אני מקווה" הוא ענה והחל להעלות את מזוודתו במדרגות למטוס, פונה לתא הטייס.

פקחתי את עיניי רואה שהיא ברחה מטווח ראיתי, לפתע מאחורי נשמעה לחישה "הי".

הסתובבתי והבטתי על ג'ספר ששאל "מה אתה עושה כאן?".

"סתם, ראיתי משהו" עניתי, לפתע התחלתי לחוש רגשות אשם על אי הכנות שלי עם ג'ספר, ידעתי שהוא שוב משחק בכישוריו. "די!" ירקתי.

"וילמר, קדימה מה העניין?" הוא שאל, מרפה מהרגשות שלי.

"סתם משהו, אתה לא תבין" עניתי והסתובבתי, יוצא מהצללית ופונה לעבר כניסת בית הספר.

היא ישבה שם והרימה מבט לעברי, מבט שתוהה לבטח, איך יצאתי מהצללית?

"מי אתה?" היא שאלה, מביטה עלי, עיניה סרקו את גופי, החל מרגליי עד פניי.

"וילמר" עניתי.

היא הנהנה ואז לחשה לעצמה "זה הוא".

הבטתי בה, ידעתי ששמעתי נכון, לא היה סיכוי ולא קטן שלא הבנתי אותה. "טוב, אני באמת חייב ללכת, להתראות".

הלכתי משם פונה לעבר החלק האחורי של בית הספר ובריצה מהירה בא לצד ג'ספר ואליס שהתהלכו במסדרון, ג'ספר אחז בקלסרים שלנו, ושאל "מה קרה איתה?".

"איתה!" אליס התפרצה בצחקוק נעים, פניה קורנות בחיוך ושאלה "מי היא?!".

"אליס, זה כלום, נתקלתי במישהי" עניתי והיא נאנחה באכזבה, החיוך עדיין לא בורח מפניה.

"יהיה נחמד אם תכירי פעם אחת מישהי" אליס הודתה "גם אם היא לא תאהב אותך, ג'ס יוכל לסדר את זה" היא אמרה בגיחוך שובבי.

ג'ספר אשר שתק במשך כל הזמן הזה, אמר "זה באמת יהיה נחמד, אם תצא עם מישהי שלא מענה אותנו".

גלגלתי עיניים, מתעלם מדבריו של ג'ספר. לפתע אדוארד הצטרף אלינו בא לצד אליס. "היי, שמעתם על הילדה החדשה?".

"לא, מי היא?" אליס ענתה ושאלה.

"איי-און סטרלינג, עד כמה שהבנתי" אדוארד אמר.

"אהה... זאת ההיא שוילמר ראה" ג'ס אמר לאליס.

"פגשת אותה?" אדוארד שאל, כן!  צרחתי בראשי.

"אי!" אדוארד פלט.

אולי זה לא היה כל כך כואב, אילו היית מפסיק להתמקד במחשבותיי! צעקתי שוב בראשי.

אדוארד גלגל עיניים, ושאל "נו, אז יש סיכוי שנזדקק לגדל ורדים?".

גנחתי והתקדמתי מהר יותר לעבר הכיתה הבאה.

אני יודעת שזה לא מדהים, אבל זאת רק ההתחלה. בקרוב אני אתן לזה המשך ראוי יותר...

תגובות+ דירוג     -פליז?

הפרק הקודם