כוכבים

מכיל רמיזות לפאמסלאש

פורסם בפורום ומפורסם כאן בשביל תגובות

לונה אוהבת לחשוב שכל האנשים הם כוכבים, אורות שמרחפים בחלל שחור של מציאות. 

לכל כוכב יש, או אין, ירחים, שהם כמו בני המשפחה הקרובה של האדם, והם חגים סביבו. הכוכבים נמצאים במערכת יחד עם כוכבים אחרים שהקרובים מבניהם הם חברים והרחוקים יותר מכרים. והמרכז של כל מערכת כוכבים היא שמש, שמפזרת את אורה על כולם.
אם כל אדם הוא כוכב, משמע שכל אדם רואה אדם אחר בתור השמש שלו, וחג סביבה. אם יש לו מזל התפיסה הזאת הדדית וכך נוצרת אהבה שבה כל צד מאיר את הצד השני.

לונה מחפשת את השמש שלה כבר כמה שנים, היא זקוקה לאור כדי שתוכל להחזיר אותו. עכשיו היא חושבת שהיא מצאה אותה, בדמות נערה תוססת עם שער להבה וחיוך קורן שלונה רואה פחות ופחות. ג'יני וויזלי אמיצה, נחושה ועקשנית וכל מה שלונה רוצה לעשות הוא להסתחרר סביבה. אבל זה לא הדדי. הארי הוא השמש של ג'יני ולונה צופה בה דועכת בלעדיו, הופכת לחשדנית ומודאגת.
הן נאחזות אחת בשניה במהלך השנה השישית שלהן, מחפשות את האור הקלוש שיש באחרת בהוגוורטס החשוכה והמלאה באוכלי מוות. לונה חושבת שאולי ג'יני מתחילה לראות אותה גם כשמש, ולא כמו עוד ירח, אחד מיני רבים שחגים סביבה.

המרתף של אחוזת מאלפוי חשוך וקר ואי אפשר לראות ממנו את השמיים. הוא כמו חור שחור ששואב אותה עד שנדמה לה שתאבד לנצח. ואז הארימגיע, והוא מלא באור שמגרש את הצללים ולוקח אותה ואת הכוכבים הכבויים האחרים ומביא אותם למקום שטוף שמש כדי שיזהרו מחדש.
לונה עוזבת את בקתת הצדפים עם האוויר המלוח והים המנצנץ וחוזרת להוגוורטס החשוכה כדי לעזור להאיר אותה מחדש. חדר הנחיצות מלא והיא מחפשת שיער בוער בתוך הצבעוניות הדהויה שלו, אבל ג'יני לא שם. לונה מקווה שהיא בסדר.

הקרב על הוגוורטס הוא בליל של מראות מסתחררים וזכרונות מקוטעים והרבה כוכבים נופלים שזוהרים לרגע ודועכים לכלום. לונה מתבוננת בהארי מביס את וולדמורט וחושבת שהוא באמת מוכשר אם הוא יכול להעלים חורים שחורים. 
השיער של ג'יני בוער כמו השמיים בזריחה ולונה מוצאת אותה בקלות באולם הגדול יחד עם שאר בני משפחת וויזלי. לונה מביטה בעצב על גופתו של פרד ומושכת את ג'יני אליה לחיבוק. העיניים שלה כבויות ולונה רוצה לראות אותן נוצצות שוב, אבל האור שלה לא מספיק בשביל זה. אחרי הכל, הארי הוא השמש של ג'יני ולונה היא בסך הכל עוד ירח.