אחותו של פרסי

תודה רבה לכל המגיבים בפרק הקודם (חתולת בר, שירי המלכה ושימוני)!

ראיתי שיש כמה (6, למעשה) משתמשים שנרשמו לעדכוני הפאנפיק אבל לא הגיבו... 

אם כל מי שקורא יוכל להגיב, אז ממש תודה. אפילו רק לכתוב 'יפה', או 'המשך'. זה לא לוקח הרבה זמן.

ושוב, תודה רבה לכל המגיבים והמנויים.

אה, ובעתיד כנראה שיקח לי פחות זמן להעלות את הפרק.

~~~

"מי אתם?" חזרה בלה על השאלה.

"אה... בלה, אני יודע שיהיה קצת קשה לקלוט את זה אבל... אני אח שלך." מלמל פרסי, מהר ככל שיכל. אנבת' הניחה יד מנחמת על כתפו.

"מה?" שאלה בלה, לא בטוחה שהיא שומעת נכון.

"אני אחיך התאום." אמר שוב פרסי, הפעם עם קצת יותר ביטחון.

בלה נאנחה. "אבא, למה אתה מכניס זרים שקרנים הביתה? אין לי אח תאום, ואתה יודע את זה."

צ'רלי העיף מבט מודאג בבתו החורגת. "בלה, אולי כדאי שתשבי קודם...?"

בחוסר רצון מובהק, התישבה בלה על אחד מכיסאות המבטח הלא-תואמים.

"תיכנסו, ג'קסון. היא צריכה לשמוע את הכל." קבע צ'רלי, וכל חבורת החצויים נכנסה לתוך הבית והתיישבה על הרצפה, במעגל מסביב לכיסא של בלה.

"בלה," פתח צ'רלי, פונה אל בלה המבולבלת, הכועסת והמותשת. "מה שהם אמרו נכון. הילד הזה באמת אחיך התאום."

ולאחר מכן התחיל לספר פרסי את כל הסיפור. כשסיים, בלה נראתה כמתלבטת ונרתעת בו זמנית.

"זה נכון?" היא שאלה לבסוף את צ'רלי בלחישה צרודה, הדמעות מאיימות לזלוג מעינייה החומות.

צ'רלי הנהן. "אני לא באמת אבא שלך. אבא שלך הוא איש - יותר נכון אל - בשם פוסידון," הוא עיקם את אפו. "בגלל זה תמיד אהבת מים. הוא אל הים." 

תאליה אמרה בלי קול 'כאילו דא', ואנבת' צחקה צחוק גדול.

בלה קמה, ניגשה אל פרסי וחיבקה אותו. פרסי המבולבל החזיר לה חיבוק, לא בטוח אם זה הדבר הנכון לעשות.

"אולי עכשיו את תספרי לנו את הסיפור שלך?" שאלה פייפר, מחדירה קצת דיבור הקסמה לקולה.

בלה פתחה את פיה לדבר, ובדיוק אז הטלפון של פרסי צלצל. זאת הייתה קלאריס, וקלאריס אף פעם לא התקשרה אל פרסי. אף פעם.

"לא יכול להיות," הוא מלמל. "קלאריס אף פעם לא מתקשרת אלי, ובטח שלא בטלפון. כנראה קרה משהו רע אם נגמרו להם הדרכמות..."

"קלאריס?" הוא שאל, עדיין המום מהעובדה שהיא התקשרה.

"ג'קסון," היא אמרה בקול לחוץ ודרוך. "ריינה אווילה רמירס-אריאנו ופרנק ז'אנג נרצחו. אנחנו חושבים שעל ידי אוקטביאנוס. בכל מקרה, אוקטיבאנוס התמנה מידית לפראיטור החדש והוא מנהיג את המחנה הרומי להתקפה על מחנה החצויים שוב. צריכים אותך כאן."

"אנחנו בדרך," הודיע לה פרסי וניתק.

"קרה משהו?" שאלה אנבת', עדיין עם חיוך גדול על הפנים מהעובדה שבלה קיבלה את זהותם כל כך בקלות.

הדמעות זלגו מעיניו של פרסי אפילו בלי לחשוב.

רק תאליה הייתה מספיק קרובה כדי לשמוע את הכל, אבל היא עדיין נראתה קשוחה.

"דרכמה." היא ציוותה, ופרסי נתן לה אחת בלי לחשוב.

"איריס, אלת הקשת-בענן, אנא קבלי מנחה זו מידי ותני לי לדבר עם האלה ארטמיס. זה בשביל להציל את מחנה החצויים." המטבע נעלם מידיה של תאליה, ותמונה של ארטמיס הופיעה מולה.

"ריינה ופרנק מתו. אוקטביאנוס מתקיף." זה כל מה שתאליה הייתה לומר כדי שגם פייפר ואנבת' יבינו את חומרת המצב.

ארטמיס הנידה בראשה בעצב. "זאוס החליט שהוא מעדיף להסתובב עכשיו בתור יופיטר, והוא פירק את הציידות. אני אשלח אליך את כל מי שאצליח למצוא, אבל הוא אסר עלי לבוא בעצמי."

"תודה," אמרה תאליה, והתמונה נעלמה.

"אנחנו צריכים ללכת." אמרה אנבת' לבלה וצ'רלי בין הדמעות שהציפו את עינייה.

"אני באה איתכם." הכריזה בלה כמעט מיד.

"לא, את לא!" קראו צ'רלי ופרסי יחדיו.

"את לא יכולה לבוא, בלה." אמרה לה פייפר

"אני לא יכולה לבוא," חזרה בלה על דבריה של פייפר, צונחת לאחור על המשענת של הכיסא, נאבקת בתוכה.

"תאליה, זה הזמן המתאים לומר שגם את יכולה לעוף." אמר פרסי, מתאמץ לעצור את הדמעות המלוחות.

"אני יכולה לעוף," רטנה תאליה.

"אז תעופי למחנה החצויים, ואני אגיע דרך המים. אנבת', פייפר, עדיף שתיהיו על הקרקע. לא יהיה בטוח בשבילכם בשטחים של פוסידון או זאוס כרגע, כי אפילו על אבא שלי אני לא תמיד יכול לסמוך."

אנבת' ופייפר ממש לא רצו להישאר מאחור, אבל הן הסכימו עם פרסי.

"אדבר איתך כשאוכל," הבטיח פרסי לבלה ההמומה מכל ההתרחשות המהירה, ואז הוא רץ החוצה אל עבר המקום הכי בטוח בשבילו - הים.

***

פרסי ותאליה הגיעו למחנה אחרי חצי שעה, והמחזה שראו לא היה כל כך נעים. בצד השמאלי צעד צבא ענק - הלגיון הרומי - עם שריונות עבים מפלדה ועל מרכבות גדולות. הם היו אולי 3,000 איש, ובראשם צעד אוקטביאנוס הנוראי, מוקף בקבוצה של 50 לוחמים חסונים. 

בצד הימני צעד הצבא של מחנה החצויים - 1,500 חיילים עם השריון של תפוס ת'דגל, בראשם קלאריס. מאחוריהם עמדו עוד 10 בני אפולו עם קשתות דרוכות.

במרחק של כ-500 מטר ממחנה החצויים עצר הלגיון הרומי והתחיל להתפרס על השטח ולהרכיב תותחים.

פרסי ותאליה נחתו על-יד קלאריס.

"הציידות בדרך," הודיעה תאליה, ובזה נגמרה השיחה שלהם.

~~~

מצטערת שהפרק די קצר ואולי גם קצת מבאס.

שתי תגובות לפחות, ואני אפרסם את הפרק הבא היום או מחר.

הפרק הקודם		הפרק הבא